01-01-2005, 21:16
|
|
|
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
|
|
כאשר בטחון ובטחון לאומי נתפסים רק דרך כוונת הרובה אז אכן הדברים
נתפסים באופן שאתה מציג אותם. מה לעשות והחיים הם לא שחור ולבן,
ומדינות נאלצות לעיתים לעשות פשרות ויש אילוצים. לאמר שהכל מוצלח
וצודק, רחוק מכך.
נאט"ו/אום הם עדיין מסגרות בינלאומיות שארה"ב מוצאת עצמה לא פעם נאלצת
להתיישר עם אילוצים.
אמרת דבר נכון אחד בהקשר של הולברוק וטעית מאד בדבר אחר: אכן, הרפובליקאים
הכשילו את שליחותו בגלל אגו, אכן כך.
ולעניין פיקוח וניתור על צפון קוריאה, הוא השכיל ליצור מנגנונים מאד אפקטיביים
נוסף על אלו של הועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית. תקדים עירק עמד לנגד עיניו.
אז במחיר של אגו רפובליקאי איפשרו לצפון קוריאה להמשיך בתכנית הגרעין שלה.
לשיטתי , יש סדר עדיפויות אחר שאינו תלוי באינטרסים של משפחת בוש וחברת ההשקעות
שהם ואחרים בממשל מושקעים בה ובסעודיה.
להזכירך, סעודיה ייצאה את האידיאולוגיה, האנשים כולל בן-לאדן לאפגאניסטן,
ובעצם הימים האלה מתחמקת מהשמת מיגבלות על אותם חוגים בתוך סעודיה גופא.
ארצות הברית תעסיק כל רודן ודיקטטור, כולל סאדם חוסיין בשנות השבעים והשמונים,
כל עוד הוא משרת את האינטרסים שלה.
לסיכומו של דבר, מדיניות חוץ שהיא חלק בלתי נפרד מבטחון לאומי, היא דבר
שיש בו הרבה גווני אפור ולא רק שחור ולבן כמו בראיה הילדותית של האמריקאים.
|