ישנה אימרה עתיקה: לפני ששואלים האם יש עם מי להתחתן , לברר מקודם האם יש עם מי להתגרש. לדאבוננו יש אנשים כה מופרעים שאפילו להתגרש מהם אי אפשר כל כך בקלות. הם עלולים לרצוח, לאיים, לבוא ולאנוס, או שלא מבינים בכלל מהו מוסד הנישואין וגירושין.

עם חיזבלה אי אפשר לעשות שלום, בגלל שאין לו מדינה: גם אם הוא מפר את כללי השלום, אין לו בעייה שכל לבנון תישרף... גם אי אפשר לנהל איתו מלחמה "רגילה": אין לו שום אחריות ומשמעת לחוקים הבינלאומיים באשר לכללי מלחמה. הוא יורה ומנהל את המלחמה מתוך בתי חולים ומסגדים, ומפגיז אוכלוסיה אזרחית.

אבל מה עם הכוח הבינלאומי? האם אפשר לסמוך על השלום שלהם? בטח שלא! אם הכוח הרב לאומי לא יעשה את עבודתו כמו שאנו מצפים ממנו, אם מחבלי החיזבלה יעברו דרכו וגם יסתתרו מאחריו, ילבשו את המדים שלו, ועוד ועוד. מה נעשה אז לכוח הרב לאומי? האם נתקיף את צרפת או את אינדונזיה?

כל זה אומר שאין למהר עם הכוח הרב לאומי.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------*
בסיום: על מה שהשמאל טוען ששלום עושים עם אויב, יש משהו להוסיף: שלום עושים עם בני אדם, לא עם חיות. חיות אפשר אמנם לאלף, אבל השלב הכי ראשון באילוף הוא שהחיה רעה תבין שהיא חיה, והבן אדם הוא החיכוי שהיא צריכה ללכת לאורו והדרכתו. שהיא צריכה להקשיב ולעשות מה שהבן אדם אומר לה. לכן יותר קל לאלף כלב מאשר זאב: הכלב מבין שהוא הכלב, והבן אדם הוא האדון. זאב אי אפשר לאלף, בגלל שהוא חושב שהוא כמו שווה בין שווים עם הבן אדם.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)