מקבלי ההחלטות בארה"ב ששגו בהערכתם לגבי מוכנות צה"ל (מוכנות העורף שהפך חזית, פחות עניינה אותם) הורו על אי הרחבת הפעילות הצבאית (במהלך ישיבת הקבינט עוד לא היו "סגורים" בנושא וכך נתקבלה ההחלטה שממשיכים על תנאי...). לזכותם ייאמר שלפחות איפשרו לנו חבל ארוך שנמשך שבועות. בפועל החבל הארוך שניתן - רק הסתבכנו בו!
אובדן ההאמון בהנהגה המדינית והצבאית שלנו, גורמים לי לחשוב שהבטחת עתידנו וקיומנו כאן יקבלו חיזוק משמעותי ע"י צירופנו לפדרציה האמריקאית. עם כל הצער על אובדן העצמאות הפורמלי, נראה לי שאין מנוס מחתירה להגדרה מחדש של מדינת ישראל (בהתאמה למציאות בפועל), כשלפחות נהנה מהדיבידנדים הרבים שינבעו מהשתייכות לארה"ב של אמריקה. נקווה שיהיו מוכנים לצרף אותנו לאחר שבפורטו ריקו דחו ההצעה הנדיבה...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)