אני עובד כ 30 שנה בתחום התוכנה. בתקופה הראשונה (77 - 85) רבים מהגברים עשו מילואים, וחלק גדול מהם ביחידות קרביות. בכירים שהיו גם קצינים ראו את הבעייה מכל צדדיה. באחת החברות שבהן עבדתי לא היו מגישים ולת"ם כי המנהל היה מג"ד ולדעתו המעביד היה צריך לשאת בעול יחד עם העובד - חייל.

במשך הזמן חלו שינויים. אחוז העובדים שנקראו למילואים ירד ולכן העול שנפל על המעביד היה קטן יותר. מצד שני המעבידים כיום רואים את השירות במילואים כמין סוג של התנדבות וגישתם משתנה: הם מצפים מהעובד שישקיע בעבודה ולא בצבא. כיום יש מעבידים שלוחצים על עובדים "להסתדר" עם הצבא. לדעתי אם יהיה תגמול כספי משמעותי לשרות מילואים יהיו מעבידים שיציעו תגמול חלופי עבור השתמטות.

החשיפה לשווקים בחו"ל משנה את עמדתם של המעבידים. ללקוח בחו"ל קשה לקבל את המצב שבו עובד בתפקיד מפתח בפרוייקט לחוץ נעלם ל 3 שבועות בגלל שירות בצבא.

חלק גדול מהבעיות ייפתרו אם שירות המילואים הקרבי יוגבל בגיל - נניח עד 32. היתרונות לצבא ברורים, ולחייל יש אופק - הוא יודע שהעול הזה שבו הוא נושא מוגבל בזמן. מבחינת המעביד בגיל הזה העובד הוא יחסית זוטר והעדרו (לרוב) פחות בעייתי.