אני מתנצל על ניסוח תגובתי. לא התכוונתי להעליב. בדוק אם אתה חף מכך.

אינני בטוח שהתמונה שתיארת נכונה, ובוודאי אינה מלאה. הכל ברמה סיפורית. מה שאנו יודעים (וזה לא לבטח) שראשי גופי המודיעין שלנו קיבלו בלילה התראות מדאיגות ופירשו אותם כך שאין צורך להתריע את פיקוד דרום ואוגדת עזה ולא את הדרג המדיני. (למה בדיוק, לא ידוע עדיין).
הכוחות שהיו בגזרה, אילו הגיע התראה ונכנסים לכוננות, היו בהחלט מספיקים למנוע את האסון. לא הועברו כוחות ליו"ש (מקור, יוסי יהושוע).
מדובר בפרשנות וקבלת החלטות. ומה כתבתי,
"אם למדנו משהו ממלחמת יום כיפורים הוא שהבעיה לא הייתה באיסוף מודיעיני, אלא שהבעיה בפרשנות לו, וחשוב יותר, קבלת ההחלטות של הקברניטים. אם נפתחו צהרים נוספים במבולקה כיום, מתברר שאין שיפור ביכולות האישיים של האנשים שאמונים עליהם. (WIN WIN)"

לא טענתי שאין להצטייד באמצעי איסוף מודיעינים. רק סברתי שיש מספיק ושלמעשה משקל הכובד של מודיעין טוב הוא בתהליך הפרשני שתלוי גם ברמת האנשים בצמרת. נראה לי שמשקל הכובד אצלנו ברמה הטכנולוגית.



אפשר לומר המחקר בסוגיית הפתעות אסטרטגיות החל ב-1963 עם הופעת ספרה של רוברטה וולשטטר על הפתעת פרל הרבור. מאז נכתבו הרבה מילים בעניין. למרבית האירוניה, בתחום הזה לעומת תחומים אחרים בלימודי אסטרטגיה, יש הסכמה. (סוכם במאמר ידוע של Betts).
1. לא ניתן למנוע הפתעה.
2. עליך לפעול בהנחה שתופתע.

ובכן לא פרסו כוחות והעבירו התראה. לא היו מודעים שהפתעה אסטרטגית תמיד אפשרית.

אני מניח שהרמטכ"ל ושלושת ראשי המודיעין לא יודעים את המחקר התיאורטי או שכחו מכך. (בלשון עדינה). ספרות רבה על בסיס המחקרים האקדמיים החלוצים מופיעים בעברית. (אפרים קם, חנן שוורץ ועוד).