ובכלל תודה על שהגבת.


" בפעם הבאה תזכור לא ללכת למקומות שאתה לא יודע איך חוזרים מהם! מה היה קורה אם היית רוצה לעזוב עוד קודם?"
אני ספונטני, אחרת לא הייתי מגיע לנמל, לנושאת המטוסים ובכלל לאוסטרליה. האמת שאין לי מושג איך לא ירדתי מהספינה באחת העצירות המוקדמות יותר, כמו למשל זו בה אחד הטייסים מצא כלה.
את צודקת בדבר אחד, זה מאד לא אחראי, אבל... Carpe Diem

" יש לך מזל שאתה מאוהב בבחורה הזו, אחרת היית חי בתוך סיוט: כלוא שוב במקום שאתה לא יכול לצאת ממנו, בדיוק כמו באכסניה; כלא של זהב."
זה כתוב כבר בהתחלה, "הלכתי שבי אחריה" (לא להאמין, אני זוכר בע"פ מה כתבתי).

" תגיד לחבר שלך שהוא לא מבין על מה הוא מדבר."
הוא מבין, אני אתן לו את הקרדיט על כך ואקח את האשמה עליי, אולי אני הבאתי את דבריו באופן מסולף, אני כנראה הטעיתי, כי במה שהוא אמר היה דבר של ממש.

" בכל זאת יש לי הערה קטנה: מה שאומרות הדמויות שלך - שני הנהגים ואיימי - זה בדיוק מה שאתה היית אומר."
זו נקודה ממש טובה שלא הקדשתי לה מחשבה. ייתכן משום שאני כותב מהר, ייתכן שזה משום שמדובר בסיפור קצר והדמויות שטוחות.
אני אקח את ההערה הזו הלאה, זה מפתח לשיפור, מקווה שתהיינה תוצאות, קשה לי לחשוב מהר כמו מישהו שהוא לא אני, ואני כותב בשטף. נראה, אבל תודה שהארת לתשומת ליבי .

"בנות, תעריכו מה שעושים בשבילכן. לפעמים אתן באמת לא מבינות את גודל ההקרבה."
תראי, אם זה הדדי, מוכנים להקריב הרבה, ובהשאלה מסיפור ההתנדבות באוסטרליה, היחס חוזר כבומרנג, לטוב ולרע. מי שמבין זאת יחווה חוויות טובות, מי שמסרב - למדבר האוסטרלי.

"נוורטאון - עיר לעולם לא..."
למעשה, כתבתי "נווורטאון", בהקשר של שום מקום, אז באנגלית זה יהיה NoWhereTown

" תספר לנו איך חזרת לארץ."
מדובר באתגר של ממש, למרות שלא ממש, לא אמרתי כמה כסף היה בתיק .
מעבר לכך, מניין לך שחזרתי לארץ משם? תפסנו סירת עבדים מבריסביין עד חופי סודן, שם פתחנו במסע רגלי לעבר טנזניה.
כשכבר הגענו, איימי התנדבה בחווה לגידול ג'ירפילים, אבל אני, כיאה למי שהגיע בסירת עבדים מפוארת, עסקתי בכריית יהלומים. עדיין נשארו לי כמה, שיהיה מה לשים בטבעת .

שוב המון המון תודה,
אסף

מנהל איור ותלת-מימד
My DeviantArt
פרוייקט הגמר שלי - Dark Gold