עצם זה שהזכרת את סמיר קונטר יימח שמו וזכרו ביחד עם כלל האסירים הפלסטינים והלבנונים מראה שאין בעיניך כל הבדל ובטח שלא מעניין אותך אם אכן אותם אסירים כלואים בישראל "על לא עוול בכפם".
אני מסכים איתך שאין כל הצדקה בהחזקת אנשים במעצר ללא סיבה, הבעיה היא, כפי שאני הבנתי אותה, שאתה לא רואה בסיבות שאותם אנשים יושבים במעצר סיבות ראויות, זה לא אומר שאכן הם עצורים "על לא עוול בכפם", כפי שהגדרת זאת.

דבר שני, אל תבכה לי על עצב המשפחות של הפלסטינאים השבויים ושל הלבנונים. הארגונים שלקחו על עצמם את המשימה לשחרר את אותם אסירים לא מעריכים את חיי האדם והם מנצלים את העובדה שאנחנו הישראלים כן מעריכים. יש צורך להזכיר את מקרה 3 הגופות והעבריין תמורת 400 מחבלים ורוצחים? או הדרישה המגוכחת שלהם לשחרור אלפי אסירים תמורת שני חיילים, שאגב לא בטוח שהם חיים? למה הם לא יכולים להסתפק בשבויי המלחמה שאנו שבינו כפי שאנו יכולים להסתפק בשבויים שהם שבו לנו? ולמה לעזאזל אנחנו צריכים להיות אנושיים, ולתת לצלב האדום והירוק והסגול לבקר את החיזבאלולים ששבינו כדי שיעבירו מסרים למשפחות שלהם בלבנון בעוד אנחנו כבר כמעט חודשיים ולא קיבלנו אות חיים ולו הקלוש ביותר מאלדד מאודי או מגלעד.