המשפט "מבלי לפגוע בזכויות" נמצא בשני סוגים של מסמכים. הראשון הוא הצעה ראשונית להסכם פשרה - טרם חתימתו, והשני הוא מסמכים המהווים הצעה במהלך מו"מ. משמעות המשפט בראש הדף הוא שלא ניתן להציג את המשפט כראיה במהלך המשפט, אם אמנם העניין נשוא המכתבים יגיע למשפט.
הפסיקה אגב כבר קבעה, כי אין דיי בכך שבכותרת המסמך מוסיפים משפט זה, וכי יש לבחון כל מסמך לגופו. המבחן הוא האם המסמך אכן שימש כהצעה במו"מ, ולאור מבחן של תום לב. העקרון של מדיניות זו היא שבתי המשפט מבקשים לעודד אנשים להגיע לפשרות ולנהל מו"מ בעסקאות שונות. על מנת לעודד כל צד להציע הצעות לשני - בתי המשפט מכירים בכך שההצעה לא תהיה מחייבת (בכך שלא תוצג כראיה במשפט). יש לסייג זאת בכך שברגע שההצעה מתקבלת ע"י הצד השני, היא איננה עוד בגדר הצעה, כי בשלב זה נכרת כבר החוזה/הסכם, ואז כן יהא ניתן להציגו בבימ"ש. במצבים כאלה, ישנם עורכי דין המוסיפים על הצעתם משפט בסגנון: "מסמך זה איננו בגדר הצעה, והוא אינו ניתן לקיבול".