בנוגע לתנינים הגדולים- אפשר לסבור שמדובר פה בשלילת המיתוסים בנוגע לאלילים אשר רווחו באותה תקופה. לפי הרבה מהאמונה הפוליתאיסטיות- התנין היה כמעין אל שעזר לאל הים.
בבראשית א' ניתן גם לראות עוד הרבה ניסיונו לשלול את אותם המיתוסים ולהוכיח שהעולם נברא ע"י הקב"ה- אל אחד ויחיד. ("ויקוו המים", "וייעש אלוהים את שני המאורות הגדולים" וכו'..)


"ו וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה"

בפסוק זה אני חושב שמדובר על אד- שהוא זרם מים חזק שפורץ מתחת לאדמה האד היה אמור לשמש את החקלאים לעבודתם באדמה ולהשקות את השדות מבלי להיות תלויים בגשם.


"כד וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים."

ה' מגרש את אדם מגן העדן ובמקומו משכן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת בכי להגן על הגן (מה שהיה תפקיד האדם עד הגירוש). הכרובים הם מעין מלאכי ה'. להט החרב המתהפכת היא
חרב לוהטת באש שהייתה מתהפכת ומסתובבת לשמור את פתח הגן.

הירוק בכל זאת עולה