חיים כהן עצמו לא אהב את החשיפה גם ממרחק של שנים למרות היותה מחמיאה.

ואם כבר פרשות שחיתות היסטוריות - 'נתיבי נפט' וכמדומני 'המועצה להימורים בספורט' בסוף שנות ה60 ותחילת שנות ה70.

המענין הוא שלא קופצות מן המוכן פרשות שחיתות טרם קום המדינה [למעט פרשת 'תל נוף']. מאחר ואני מאמין לאמירתו של השופט המנוח חשרנאטקון - "היהודים אותם יהודים והבנק אותו בנק" אין זה סביר כי לא היו פרשות כאלה טרם קומומיותנו.

מדוע לא נחשפו 'המעילה הגדולה בסוכנות' או 'פרשת קבלות הבונדס הפקטיביות'?
[1] לחלק מן האנשים היתה יותר בושה [2] היה הרבה פחות כסף ציבורי [3] קשה היה לחשוף פרשות שכאלה מאחר והכספים נעו במסלולים בינלאומיים בין קהילה לקהילה וללא בקרה של מדינה מסויימת
[4] אם היו פרשות שכאלה מתגלות - עדיף היה לסוגרן בתוך המשפחה ולא לערב את הפריץ ששש היה לדחוף אפו גם בדברים שמעבר לכך [5] מרכז הכובד של העם היהודי הושמד בשואה וחדל להתקיים זמן קצר לפני קום המדינה ועימו הכספים ורישומם [6] 'הכל נשאר במפלגה' [7] המשטרה הבריטית וקודם לה העותומנית לא שמו בראש מעיניהן את נקיון הכפיים של הממסד הציבורי היהודי