כל אחד בסופו של דבר ימצא את מקומו בצבא.
אם מתגייסים לחטיבה רגילה אז יש אפשרות להתקדם בחייל ולמצות את עצמך כחייל בכך שאתה מתקבל לסיירת ומסיים שם מסלול.
חבר'ה תכלס ככה זה בחיים כמה שיותר תשקיע ככה תקבל תנאים יותר טובים- אי אפשר להשוות טירונות ואימון מתקדם בגדוד שאולי לי בתור חייל ממושמע היה קשה אבל ממש לא לאנשים שהתחמקו כל הזמן (או החליטו לסרב פקודה או החליטו שהם לא סוחבים אלונקה או שהחליטו להוציא גימלים וכו וכו וכו... אתם מבינים לאן אני חותר) בסיירת המשמעת היא רצינית ולכולם קשה כי אף אחד לא מתחמק ממטלות ומשימות. אז המסגרת הזאת מוערכת בכך שהם לא תופסים קו.

אבל חכו, אם מישהו כאן חושב שזה שהיית חייל טוב בגדוד לא מקדם אותך לשום דבר גם כאן טעיתם ובגדול- קודם כל אפשר להתפתח בתור מפקד שזה דבר אדיר שנורא תורם לאישיות שלך. וחייל שיהיה רציני יצא למעצר וחייל שלא יהיה פשוט לא יצא וכל הזין לו הוא פשוט ישאר לשמור או יצא לפחות מעצרים או לא יהיה חולית פריצה בחיים.

ודרך אגב
לעניות דעתי, לא צריכים להיות הבדלים כמעט ברמה של סיירת ושל גדוד:
ראשית כל, משמעת היא משהו אוניברסלי והיא צריכה להתקיים ברמה הגבוהה ביותר בכל מקום
חייל צריך להענש בחומרה הן פיסית והן ביציאה שלו (עדיף פיסית)
הסיבה שזה לא קורה היא שהצבא צריך סד"כ והוא פוחד שאם יהיו קדרים אז אנשים יהיו נפקדים
(אהה כן ושברי מאמץ... שוב הבנתם אותי)
שנית, מקצועיות זה עניין של המפקד האישי נטו - כמה שהוא יקפיד יותר ככה המקצועיות תעלה זה פונקציה ליניארית של רמת המפקד האישי. יש מפקדים מקצועיים ויש כאלה שלא.

הבעיה המרכזית של הצבא שלנו היא שהחשיבה וההתנהלות היומיומית של פלוגות ההכשרה לא נגזרת מלחימה אמיתית אלא מהבט"ש.
אבל בסופו של יום כולנו יכולים לברבר עד מחר בנושא חיילות ומוטיבציה - כל עוד שצמרת צה"ל הם חבורה של פוליטקאים מסואבים (לא נשכח לכם איך הרגתם לנו את החיילים בסלוקי, בינת ג'ביל, מארון א-ראס) אנחנו יכולים להיות חיילים ומפקדים הכי טובים האוגדונר והרמטכל יהרגו אותנו (ואם זה קרה לשכן שלכם זה יכול לקרות גם לכם).