שלום לך,
אתה חושב כי אתה גדול... בשבילי זאת באמת בעיה ואם כבר אמרת שחבר אמיתי
היה שוכח את זה וממשיך הלאה אז אתה טועה כי אני מאוד מחבד את חבר שלי ולמרות זאת
אני עדיין מאוד אוהב את חברתו... אבל מדבר כזה אי אפשר לשכוח אתה גדול אז נראה לך שזה כלום
כי אתה הכרת ושחכת המון בנות בחיים אבל אצלי זה שונה... אני באמת עוד ילד קטן וטאני יקיר עוד בנות אבל קשה לי לשכוח מהעניין הזה ורק נראה לך שאם אתה תרביץ לחבר שלי אני יעמוד בצד וישתין במכנסיים... תאמין לי שהיית מת לאומץ כמו שלי אני יספר לך משהו ויגיד לך שבסיפור הזה אתה היית יותר בצד ומשתין במכנסיים.. לפני שבוע וחצי אני וחברי ועוד כמה ילדים הלכו לקניון בחוץ... שיצאנו והיו שם 6 ערבים בערך בגיליי 20 ומשהו וחבר שלי שיחק עם הפאלפון הערבי אמר לו תראה תפאלפון לקח והכניס לכיס אני שהתעצבנתי התחלתי לעלות על הערבי שלקח לו את הפאלפון ישר כמה שניות אחרי והם חיבו אלינו סיגריות והרביצו לנו אבל אני הרבצנו להם כל הזמן ולא פחדנו וכל שאר החברים שלי הלכו 200 מטר אחרוה כאילו הם ראו מהשהו שלא ראו בחיים וכמה שהם היו גדולים לא פחדתי כי אמרתי לעצמי זה חבר ואני לא יוותר חח זרקו אליהם אבנים לא יודע מה עשינו היינו מטורפים השתגענו אנחנו יצאנו עם המון פצעים אבל אני מבטיח לך שכל אחד שם יצא בטוח עם 2 פנסים והמון פצעים... שזה מה שבטוח לא היית עושה ובזמן שחברי הלכו הצידה הם התקשרו למשטרה ועצרו אותם לנו לא עשו כלום והחזירו לו את הפאלפון אתה רואה החיים קשים אבל מסתדרים אני רוצה לראות שהיית עושה משהו כזה בשביל חבר

אה ואם כבר אמרת שאני צריך עידוד ובשביל זה פתחתי תאשכול אתה ממש טועה כי רק רציתי לדעת דרכים להתגבר לא שתעודדו אותי או משהו כזה רק משהו כדי לשכוח מזה ולהמשיך הלאה
אז שתבין משהו אחד אתה חושב ואתה טועה בזמן שאתה חושב איך לעשות את זה אני כבר עושה...

אבל תודה בכל זאת.. על זה שכתבת אני מקווה ונקווה שאני באמת ישכך מזה נחייה ונראה לאן החיים יקחו אותי
שהפנמת שאני לא כמו כל מי שאתה חושב... ויש לי הרבה מאוד ביטחון עצמי אבל אני גם יודע טוב מאוד לשלוט עליו בשעות הצורך