האם באמת אסור לגעת במסכים דקיקים? ומה לגבי גיימרים? חיים ברשת מחסלים עוד שתי פרות קדושות



מאת: ניצן וידנפלד וטלי לכיש 16:47 10/01/2005
הדעה הרווחת: אסור לגעת במסך LCD
האמת: נכון מאוד

ייתכן שהמפתח למשיכה המוזרה שלנו לגעת במסכי LCD, טמון בתסביך אדיפלי בלתי מוסבר, וייתכן שלא. בכל מקרה, יש לנו, בני האנוש, נטיה מוזרה לנסות ולגעת במסך - ופי כמה וכמה כשמדובר ב-LCD דקיק וסקסי.

תופעה מוזרה לא פחות, היא תגובתם של בעלי המסך לאלה ששולחים לעברו אצבע מונחית מטרה. "השתגעת?!!? אסור לעשות את זה!" ו"זה הורס את המסך!" הן שתיים אופייניות.

הפרה הקדושה הראשונה שלנו להיום, לפיכך, היא ה-LCD. האם נגיעה אכן יכולה להרוס אותו?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.nana.co.il//Upload/12005/Article/Article_Paragraph_693548.jpg]
</IMG>

לפני שנגיע לשורה התחתונה - קצת רקע.

LCD כשמו, מבוסס על גבישים נוזליים. בניגוד למרבית הגבישים, המולקולות המצויות בגבישים הנוזליים אינן נמצאות במצב מוצק, אלא במצב ביניים בו הן יכולות לזוז ולפנות לכיוונים שונים בהשפעת גורמים חיצוניים (זרם חשמלי וטמפרטורה). עקב כך, ניתן לשנות את צורתם של הגבישים ולאטום אותם לאור באמצעות זרמי חשמל בעוצמות שונות. ככל שהמתח העובר דרכם גבוהה יותר - כך הם מאפשרים לפחות אור לעבור (ניתן להגיע לכ-256 דרגות של אטימות - משקוף ועד נתניהו).

ואיך נוצרת התמונה שאנו רואים? מסך ה-LCD מכיל רשת עצומה של פיקסלים. כל פיקסל מורכב משלושה תאים, המפיקים כל אחד צבע שונה (אדום, כחול או ירוק), ומלפני כל אחד מהם ישנו גביש הקובע את עוצמתו.1.
הגבישים עצמם לא יוצרים אור, ולכן הם זקוקים למקור אור חיצוני. בכל מסך LCD ישנה לפחות נורה אחת, הדומה לנורת פלורסנט, הממוקמת במסגרתו. כאן אנחנו מגיעים לסיבה הראשונה שבגללה אסור לגעת במסך LCD - הנורות הללו רגישות מאד, ומכוסות להגנתן בשכבת פלסטיק דקה בלבד. פגיעה באחת מהן תשבית לחלוטין את כל המסך.2.
מסך LCD ממוצע דורש מספר רב של גבישים לצורך פעולתו. לדוגמה: בכדי להציג רזולוציה של 768*1024 יש צורך במספר המדהים של 2,359,296 קריסטלים נפרדים (3 גבישים נפרדים לכל פיקסל). פגיעה באחד מהם תגרום לפיקסל להציג צבע שגוי - "פיקסל שרוף". הגענו כבר לסיבה השנייה שבגללה אין לגעת במסך ה-LCD: הוא מאוכלס בצפיפות רבה על-ידי הגבישים הרגישים הללו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.nana.co.il//Upload/12005/Article/Article_Paragraph_693552.jpg]
</IMG>

3.
הגבישים רגישים לחום. חימום אחדים מהם באמצעות נגיעה באצבע לאורך זמן, תגרום לאיזור החם להציג צבע כהה יותר מסביבתו. שימו לב שמסך LCD אינו עטוף בזכוכית העבה שמסכי CRT רגילים מתהדרים בה, אלא בשכבת פלסטיק שקופה. הסיבה לכך נעוצה בתהליך "קיטוב האור" החיוני לפעולת המסך. לא ניכנס לעומקו של התהליך - ההסבר המלא נמצא כאן. מספיק שנאמר שהפלסטיק הזה אינו מספק הגנה טובה במיוחד מפני המזיקים מן החוץ.4.
הסיבה האחרונה אינה קשורה לדרך פעולת המסך אלא למבנהו. היצרנים מצפים את חלקו החיצוני של המסך בשכבה דקה שנועדה להפחית את מידת ההשתקפות הנראית במסך, למנוע שריטות ולדחות לכלוך. עם זאת, היא מאד רגישה לשומניות, תכונה המאפיינת את האצבעות של כולנו.
השורה התחתונה: נגיעות עדינות וחד-פעמיות לא יגרמו נזק, אם כי לאורך זמן הדבר בהחלט לא מומלץ.

לפיכך, נשאלת השאלה מה בנוגע למסכי מגע.

התשובה על כך פשוטה: משום שהם נועדו למגע, מסכים אלו מגובים בשכבת הגנה עבה במיוחד שאמורה להגן על כל רכיביהם מפני פגעים שכאלה.
הדעה הרווחת: מסך LCD פשוט לא מתאים לגיימרים
האמת: בגדול, לא נכון

גיימרים אכן נוטים להתרחק ממסכי LCD. ונשאלת השאלה: למה? האם משהו בצורתם העגלגלה של מסכי ה-CRT מזכיר להם את עצמם, או שהסיבה האמיתית עמוקה יותר?
1.
המשחקים שגיימרים מתעסקים איתם כוללים כמות רבה של אקשן המתרחש על המסך. מכוניות נוסעות, מפלצות מתפוצצות והתנועה מרובה. אי לכך, הם צריכים מסך שיוכל לעמוד בשינויים המהירים שמתרחשים עליו. עד לאחרונה מסכי ה-LCD לא היו מסוגלים להתעדכן מהר מספיק, ובזמן תנועה מהירה היה ניתן להבחין באפקט של "שובל" ("דמויות רפאים" של פיקסלים אומללים שלא הספיקו לעמוד בקצב).

כיום, מסכי ה-LCD החדשים מתהדרים בזמן עידכון מהיר יותר, ואפקט ה"שובל" נעלם. כל מסך LCD טוב, בעל זמן עדכון של 12 אלפיות שנייה, מסוגל להתמודד גם עם משחק האקשן התזזיתי ביותר. עם זאת, מסכים אלה עדיין יקרים יותר לעומת חבריהם האיטיים.
2.
בניגוד ל-CRT העבים והטובים, מסכי LCD גם לא מרצדים. הם פשוט בנויים בטכנולוגיה שונה. לכן הם גם בריאים יותר לעיני המשתמש, והיות וגיימרים מבלים זמן רב מול המחשב - יש לנו עוד נקודה לזכות ה-LCD.
3.
בגלל המחיר הגבוה של כל פיקסל במסך LCD, המורכב כאמור משלושה גבישים, היצרנים נוהגים איתם בקמצנות. לכן, מסכי ה-LCD בדרך כלל לא מתהדרים ברזולוציות (רמת פירוט) מדהימות. הגיימר, לעומת זאת, מצויד בדרך כלל במחשב חזק, המסוגל לטפל ברזולוציות גבוהות יותר.

בנוסף, כל מסך LCD מגיעה עם רזולוציה קבועה (התלויה במספר הגבישים המרכיבים אותו) בה הוא נראה במיטבו (לרוב 1024*768). ולכן, כל שינוי שנבצע ברזולוציה שלו, יגרום להצגת תמונה מעוותת.

התוצאה: LCD יעלה לגיימר ביוקר, אבל לא יאפשר לו לנצל את המקסימום בכל הנוגע לרזולוציה החשובה לו כל כך.
השורה התחתונה: חרף חסרונות בודדים (והמחיר הגבוה), מסך LCD יכול להתאים גם לגיימרים.

..