וואו! תודה רבה על התגובה הארוכה והמפורטת!

למרות שפירטת באופן מאוד מועיל על ההבדלים ונקודות הדמיון השונות בין מטוס ממונע לבין דאון, שאלה יחידה ומרכזית נותרה בשבילי מעורפלת קמעה:
האם חווית הטיסה בדאון דומה בצורה מספקת לזו של מטוס ממונע, על מנת לאפשר לי להחליט בביטחון על תחושתי ואהבתי כלפי עולם התעופה באופן כללי? האם לאחר שאצא מהדאון לאחר טיסת ההיכרות אוכל להגיד לעצמי בביטחון ש"כן, להיות טיס זהו דבר שהייתי רוצה לעסוק בו למשך זמן ארוך"? או שמא החוויה שמספק הדאון כל כך שונה מחווית טיסה ממונעת שלאחר טיסת ההיכרות כל שאוכל לקבוע בוודאות כלשהי הוא תחושתי כלפי סוג ספציפי זה של תעופה?

כמו שהזכרתי מקודם, ברצוני בראש ובראשונה לבדוק את מידת אהבתי האמיתית לגבי חווית הטיסה בכלל, במיוחד לאור העובדה שהיני עומד לקראת גיוס לשירות ביטחון ועלי להחליט האם אני מעוניין להשתדל ולהאבק על מנת להתקבל לקורס טיס. מסיבה זו, למרות שאני לא מטיל ספק בחוויה המדהימה של שלווה והתמודדות עם איתני הטבע שמציע הדאון, איני בטוח שזהו הדבר המתאים בשבילי כרגע.
לכן, כמו שכבר אמרתי (אני מניח שאני חוזר על עצמי יותר מדי. אני מבקש סליחה), קיוויתי שתוכל לייעץ לי האם דאייה מתאימה למטרותי הספציפיות כרגע.

יש לי תחושה מוזרה שכבר ענית בדיוק על השאלה ששאלתי כרגע בתגובה שלך. אני מצטער, קורה לי שאני קצת איטי.