[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelphilately.org.il/images/stamps/2060.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelphilately.org.il/images/stamps/2061.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelphilately.org.il/images/stamps/2062.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelphilately.org.il/images/stamps/2063.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelphilately.org.il/images/stamps/2064.jpg]

מגדלי שעון עותמאניים בישראל

מגדלי השעון בארץ ישראל נבנו לציון חג 25 שנה לשלטון הסולטן העותמני עבדול חמיד השני, שחל בשנת 1900. לרגל האירוע נבנו למעלה מ-100 מגדלי שעון ברחבי האימפריה העותמאנית.

בהקמת מגדלי השעון ביקש הסולטן להטביע חותם אישי, וכנראה להעביר מסר של דייקנות וקידמה, מעין אות לכניסת תורכיה לעידן המודרני האירופאי.

המגדלים הוקמו בערים הגדולות והחשובות, תמיד במרכזיהן, בדרך-כלל סמוך למוסדות שלטון או על גבי מבנים היסטוריים. המגדלים נבנו מאבן מקומית ובעיצוב לא אחיד.

בתחומי ארץ ישראל ידועים 6 מגדלי שעון: חמשת המגדלים הנכללים בסדרת הבולים: בצפת, עכו, חיפה, ירושלים ויפו; מגדל שישי בשכם. מגדל שביעי, שעדיין קיים ספק אם הוא מגדל שעון, נמצא בנצרת מעל ארמון הממשל העותמאני – ה"סראיה".

מגדל השעון בצפת, הסראיה העותמאנית

המגדל הוקם מעל הסראיה, שנבנתה בשנות ה-80 של המאה ה-19 על פסגה מדרום לעיר העתיקה. זהו מבנה מאסיבי בנוי אבן גיר, בעל חצר פנימית. מגדל השעון בן 4 קומות: בקומתו השלישית הותקנו 4 שעונים, ובקומה הרביעית הוצב פעמון גדול שצילצל על-פיהם. בעבר הייתה בנויה בראש המגדל קומת-גג בצורת פירמידה.

בשנת 2002 הותקנו במגדל שעונים חדשים ביוזמת עיריית צפת ו"החברה לפיתוח צפת". הפעמון המקורי נשאר על כנו, והוא מצלצל מדי חצי שעה. מבנה

הסראיה משמש היום מרכז תרבות, לשכת תיירות עירונית, מרכז לחסידי ברסלב ועוד.

מגדל השעון בעכו, ח'אן אל-עומדאן

מגדל השעון בעכו נבנה מעל פתח הכניסה של ח'אן אל-עומדן (ח'אן העמודים) המפואר. הח'אן נבנה, כנראה בשנת 1784, בידי אל-ג'אזר מושל עכו, ומפורסם בעמודי הגרניט שהעניקו לו את שמו.

המגדל בן 5 קומות, בנוי אבן כורכר. הקומה הרביעית גבוהה ומעוטרת במיוחד, והותקנו בה 4 שעונים; מעל כל שעון הובלט הסמל העותמני – סהר וכוכב.

בשנת 2001 הותקנו במגדל שעונים חדשים: לאחד – אותיות עבריות, לשני – ספרות ערביות, לשלישי – ספרות לטיניות ולרביעי – ספרות רגילות.

לאחרונה הכריזה אונסק"ו על עכו העתיקה כעיר לשימור.




מגדל השעון בחיפה, מסגד אל-ג'ארינה

מגדל השעון בחיפה ממוקם בחזית מסגד אל-ג'ארינה, "הגורן הקטן", הנמצא בעיר התחתית. עד מלחמת העצמאות הוא שימש כמסגד הראשי של ערביי חיפה. המסגד מורכב מרצף מבנים מרובע המקיף חצר פנימית גדולה. סמוך למסגד הקים דהר אל-עומר, שליט הגליל במאה ה-18, את הסראייה, שנהרסה בשלהי מלחמת העצמאות.

המגדל מעוטר ונאה, בן 6 קומות ועשוי אבן כורכר. בראש המגדל בנויה כיפה ועליה, כיום, חצי הסהר המוסלמי. בקומה הרביעית הותקנו 4 שעונים, אך עתה נמצא במגדל רק שריד לא מקורי של שעון אחד.

מגדל השעון בירושלים, שער יפו

מגדל השעון בירושלים נבנה בשנת 1907, מאוחר מיתר המגדלים שנבנו בארץ-ישראל. המגדל המפואר בן 4 קומות נבנה מאבן גיר מעל מבנה שער יפו בחומת העיר העתיקה. בקומה השלישית הותקנו 4 שעונים, ובקומה העליונה, המקושטת ומעוטרת במיוחד, הוצב פעמון. בראש המגדל נקבע מוט מתכת מעוטר ועליו הסמל העותמאני. לבריטים, אשר כבשו את ירושלים בשלהי 1917, נראה המגדל כפוגע במראה העתיק של חומת העיר, וב-1922 הוא הוסר.
[בפקודתו של סטורס 'האסטטיקן הרע' - בעיני לפחות]

מגדל השעון ביפו, כיכר השעון

מגדל השעון נבנה במרכז כיכר השוק הגדול של יפו, סמוך למסגד מחמודיה; ל"קישלה" - בית המעצר, תחנת המשטרה כיום; ולסראיה (1897). זהו מגדל גדול ויפה בן 3 קומות, בנוי מאבן כורכר, וצורתו מזכירה כנסייה אירופית. בראשו - כיסוי נחושת מהודר, המכיל 2 שעונים ופעמון, המצלצל אחת לחצי שעה. המגדל העניק לכיכר את שמה העממי המקובל – כיכר השעון. במהלך השנים שופץ מספר פעמים, לאחרונה בשנת 2001.

יהודה לבנוני

פרטים נוספים ניתן לקרוא בספרו של יהודה לבנוני "למי צלצלו השעונים?", הוצאת המחבר,

ולגבי 'האח הקטן' שנפגע במתקפת האצ"ל ב1946 ניתן לקרוא ב:http://www.haifa.org.il/Magazine_HijasTrain.html