לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום פוליטיקה ואקטואליה, נא לשמור על שפה נאותה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חדשות ואקטואליה > פוליטיקה ואקטואליה
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 21-01-2005, 15:07
צלמית המשתמש של looklook
  משתמש זכר looklook looklook אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
חבורת דוס מוחלט בהחלט

http://www.nrg.co.il/online/4/ART/856/060.html

חסמב"ה
חבורת "שובי נפשי" כולל המפקד אורבך זהבי, שהרה היפה, דאום הרזה, אריאלי השמן, ידידיה הממושקף, ונחשו מי זה מנשה התימני הפכה לסחורה הנחשקת לקראת המכרז של ערוץ 2. בתפקיד אלימלך זורקין: רמי יצהר

שרה ליבוביץ-דר
21/1/2005 9:09

"אנחנו מתחילים לדגדג בתקשורת את שיעורנו באוכלוסייה וזה מטיל אימה ופחד על הדוסופובים", אומר ג'קי לוי בהתרגשות לא מוסתרת. "עד עכשיו היה ברור לקבוצה מסוימת שהתקשורת שייכת לאמא שלה, שזה שלה, שהיא קיבלה את זה בירושה, ופתאום נכנסים אליהם למיטה עם רגליים מלאות בוץ. זה מקפיץ חלק מהאנשים שפרנסתם על הטלוויזיה, מכיוון שהם לא יודעים איך עושים אחרת, או כי זה יגזול מהם את מעמד הבכורה שהם מכורים אליו.

לפני ארבע שנים התכנסו כמה עיתונאים חובשי כיפה בבית קפה ירושלמי. היו שם אורי אורבך, קובי אריאלי, ג'קי לוי, חנוך דאום, שהרה בלאו וידידיה מאיר. רובם היו אז בתחילת דרכם המקצועית, רחוקים מאוד מהסטראוטיפ של איש התקשורת השבע משינקין, שבאו לספר את הנרטיב הציוני מכיוון אחר לגמרי.

הם חיפשו קבוצת תמיכה שתסייע להם להתגבר על קשיי ההשתלבות בעולם החילוני. ככה הוקמה "שובי נפשי". ארבע שנים מאוחר יותר הפכו העיתונאים האנונימים לאנשי תקשורת מבוקשים. המכרז לערוץ השני הסיר את כל הקשיים. רובם יועצי תוכן לגיוון חברתי ורב תרבותי, מונח שמתאר בנימוס תפקיד של יועץ לענייני דת.

בלאו עובדת עבור קבוצת נגה, אורבך יועץ של רשת, לוי עובד עם קבוצת כאן ומאיר יועץ של טלעד. האחרים השתלבו בתפקידים מפתים בטלוויזיה. דאום מנהל פיתוח ברשת, ואריאלי מגיש פעם בשבוע את תוכנית הבוקר בערוץ 10, מחליף את לונדון וקירשנבאום ובעל טור בחדשות ערוץ 10. רק קשת לקחה שני יועצי תוכן שאינם מחבורת שובי נפשי, אהרון פויירשטיין ואודי ליאון.

הזינוק המהיר של החבורה והשדרוג הכלכלי המואץ שבא בעקבותיו מעוררים כלפיהם עוינות, והם בכלל לא מבינים למה. "הכיפות והקפוטות מתחילות להשתלט על המסך בערוץ 10", השתלח רמי יצהר לאחרונה באתר האינטרנט שלו, "עניין מרכזי".

יצהר הלהיט את הרוחות בשובי נפשי. העליב. ג'קי לוי זועם. "מי שרואה את זה ככה, אני מכיר מספר פסיכיאטרים שיכולים לטפל בו, והוא יוכל לצאת מזה ולחזור לחיים תקינים, אם כי אני לא מבטיח לו שזה יקרה מהר. יש אנשים שחרדים מכל מי ששונה מהם, הם קסנופובים פשוטים. אחרים הם אנשים שפוחדים שיעוררו אצלם את הזיק הזה".



ממליץ על פסיכיארטרים לקסנופובים. ג'קי לוי

גבירותי ורבותי, זה טרנד


לוי משוכנע שקבוצת כאן שכרה אותו בגלל נסיונו הטלוויזיוני העשיר וכשרונו המוכח. "נשכרתי כדי לתרום את הכשרונות שלי. אני לא אחראי דת ולא שכרו אותי כדוס".

יגידו לך שאתה מיתמם.
"יכול להיות שאם מוטי שקלאר לא היה עומד בראש הרשות השנייה היו זורקים אותנו, אבל אם זה ככה אז עבדו עלי יפה יפה. הם לא החתימו אותי על זה שלא אחזור בשאלה. אני מספק חומרים. רוב הטקסטים לא מתעסקים ביהדות. בין השאר גם מורשת ישראל מעניינת ומספקת הזדמנות להתפרנס. כן, אני זקוק לפרנסה, אף פעם לא היה לי ביטחון כלכלי".

ועכשיו?
"אני מודה שאני מרוויח היום הרבה יותר משחשבתי שארוויח לפני עשר שנים, אבל אני לא אדם עשיר. עד אתמול נסעתי ברכב ישן. בדיוק אתמול קניתי מאזדה מליסינג. אני ילד בן 41, הרבה שנים חייתי מתחת לקו העוני, התפרנסתי מתאטרון רחוב. אם באמת הביאו אותי ל'תיא' בגלל הכיפה אז החברה החילונית חולה, כי היא לא מסוגלת להתמודד עם יצירתיות.

"אני באמת לא רוצה להיות בעמדה של המצטדק. מה לעשות, טלוויזיה גורמת לאנשים להתפרנס. אם העולם לא היה כרוך אחרי שידורי ספורט, לחלק מהאנשים לא היתה פרנסה, אם העולם לא היה כרוך אחרי בלונדיניות, ליעל בר זוהר לא היתה עבודה. אז עכשיו יש טרנד של משהו אחר ויש אנשים שמסוגלים לספר את הסיפור, והם לא צריכים להצטדק כי הם מתפרנסים מזה. אם מישהו חש שאני גוזל את כספו, שיתקשר אלי ואני אמצא דרך לפצות אותו".


בלי לשכב עם אף מפיקה


לא כולם בשובי נפשי מתלהבים מגשם הדולרים שנפל עליהם. על פי השמועות, כל אחד מהיועצים מרוויח כ-15 אלף דולר בחודש, ויש גם אזכור של בונוס בסך מאה אלף ירוקים המובטח לאחד מהם. כולם מכחישים.

"מה המתמודדים במכרז חושבים, שבמועצת הרשות השנייה יושבים פסיכים, שאם הם רואים דוס במכרז הם יבחרו בקבוצה שלו?", תוהה אחד מהחבורה. "היינו חבורת אנשים שהגיעה משום מקום והמכרז הזה הביא אותנו לשיא מסוים. זה מתחיל להצחיק ולהביך, אבל זה מוכיח שהתקשורת פתוחה בפני מיעוטים. באתי, התקבלתי בלי לשכב עם אף מפיקה או עורכת. כשהחלטנו לצאת מהגטו הסגור שלנו עשינו את זה. היום אנחנו חברה מגובשת וחברית שיודעת את דרכה".

בכיר באחת הקבוצות המתמודדות מביט על היועצים האלה בצורה מלגלגת. גם הקבוצה שלו שכרה יועץ לענייני דת, והבכיר מאוד לא אוהב את זה. "כל ימי חיי לא הבנתי למה מסעדות צריכות משגיחי כשרות והיום אני לא מבין למה צריך משגיחי כשרות בטלוויזיה. הרי ברור שהיועצים האלה נכפו עלינו, ורצוי שמישהו סוף סוף ייצא נגד זה. את מכירה עוד כלי תקשורת בארץ שמכתיבים לו מי יהיו בעלי התפקידים בו? בסופו של דבר הם גם לא באמת ישפיעו על לוח המשדרים. הלוח לא תלוי בפונקציונר זה או אחר אלא במנכ"ל".

אורן מוסט, יושב ראש קבוצת כאן, סבור שמה שהוא מכנה "גיוון שדרת המנהלים", יהיה טוב לזכיינים וגם לעם ישראל. "מנובמבר 2005, מועד כניסתן של הזכייניות החדשות, ערוץ 2 יתחיל לשדר לכל עם ישראל בניגוד ל-11 שנות הזכיינים הקודמים, שבהן שידרו רק לפלחים מסוימים".

רון כחלילי, לשעבר מנהל התוכניות של "בריזה" והיום בעל חברת הפקות, התארח באחד המפגשים שלהם. "הם ממש עושים אסטרטגיות", הוא מספר. "הייתי בפגישה שנערכה בבית של שלהבת ויאיר חסדיאל בבני ברק. הגעתי לבית בורגני, לא עני, מטופח מאוד, אבל מאוד שונה מהבתים שאני רגיל לבקר בהם, בתים מזרחיים, תל אביביים. אין על הקירות תמונות, הרהיטים כבדים, יש כלי קודש. היו שם אורבך, בלאו, ידידיה מאיר ואחרים. חולק שם דף של 'אפעס' שהיה אתר אינטרנט לפני שהגיע למוסף 'הארץ', והתחילו לדון בשאלות כמו האם הם צריכים לדבר כחילונים או מתוך הכיפה, איך מזקקים את הקול הזה.

"הם התחבטו בשאלה איך שוברים את הדימוי של הדתי המתנחל, עשו ספירת מלאי של הדוברים הדתיים וסימנו מקומות שעדיין צריך להחדיר אליהם אנשים. בגלי צה"ל, לדבריהם, המצב מצוין, בעיתונות הכתובה המצב הולך ומשתפר. הם ניסו לחשוב על כניסה לטלוויזיה".

אהבת את מה שראית?
"בהחלט. כי כשהאחר מגיע לתקשורת האשכנזית זו לא השתלטות אלא ניסיון להביא עוד קול. זה לא מפחיד, אלא מרענן, מגניב. אני מוצא שזה מהלך תקשורתי מבריק וחשוב".



ניסיון להביא עוד קול. רון כחלילי
תקופה רגישה


למרות השוני הרב הם דבקים בתוך "החבורה", כפי שהם קוראים לה, במלעיל, באורח חיים דתי אופייני. רובם רואים באורבך מנהיג. הוא קובע את הטון, מייעץ, מחליט. לכתבה הזאת הוא סירב להתראיין והמליץ גם לחבריו שלא להתראיין. עד עכשיו התקשורת פינקה אותנו, זה הרגע שבו היחס אלינו עומד להשתנות וניאלץ לספוג כתבה ארסית, הוא הזהיר אותם. חלקם נענו לו.

"לי הוא אמר, תתראיין, אבל תיזהר, ילד, תשמור את לשונך כי זו תקופה רגישה", אומר מאיר. "הוא המנוסה בינינו, אבל אין לי מחויבות לעשות את כל מה שהוא אומר לי ואני לא חייב לשאול אותו על הכל".

אבל אתה שואל.
"לא על הכל. הוא פשוט איש מנוסה".

הגרעין הקשה של החבורה גברי, עם חברה אחת קבועה, שהרה בלאו. אליהם מצטרפות לפעמים נועה קולפ מגלי צה"ל, סיון רהב, אשתו של מאיר, שלהבת חסדיאל שבעלה יאיר כותב את אפעס ביחד עם מאיר, וחיותה דויטש, חברת מועצת הרשות השנייה.

"אנחנו באמצע תהליך", אומר אריאלי. "ניפגש בעוד עשר שנים ואז יהיו יותר נשים. אנחנו לא מועדון עם קריטריונים לקבלה, אלה דברים שקורים".



תקופה רגישה. ידידיה מאיר

לא חלטורה מפד"לית


הניסיון הבולט שלהם לייצר משהו משל עצמם היה בערוץ התכלת. הערוץ עלה לאוויר באפריל 2003. אורבך התמנה למנהל התוכניות. הוא מינה את מאיר לאחראי על פיתוח תוכניות והביא לערוץ את לוי שהנחה את התוכנית "יהודי נודד", שהרה בלאו השתתפה ב"הצנועות והחסודות" ואריאלי הגיש תוכנית סאטירית, "הפשקוויל".

"זאת לא עוד חלטורה מפד"לית", הבטיח אורבך בראיון ל"הארץ". "זה ערוץ שינסה להחזיר ליהדות את השיק שלה... אני מאמין שלכל ישראלי סביר ואינטליגנטי תהיה סיבה להתעניין בתוכניות שלנו".

לערוץ נרשמו 120 אלף מנויים, מה שנחשב בעיני אורבך ומקורביו להצלחה גדולה, אולם מספרם ירד פלאים עם תום מבצעי המכירות. שמונה חודשים אחר כך התפטר אורבך. אחריו עזבו כל שאר בני החבורה. היום מתמודד הערוץ על מכרז ערוץ המורשת.

"את מי רצו שאורבך יביא לערוץ התכלת?", שואל מאיר, "את גל אוחובסקי? הוא מביא את מי שהוא מכיר. זה קורה באופן טבעי. לא צריך להיות מפא"יניק כדי לסדר לחברים".

"גם אם את היית מקימה ערוץ טלוויזיה יהודי היית מגיעה לאותם אנשים", אומר לוי. "בערוץ תכלת ניסו להביא כל מיני אנשים. להבדיל מערוצים אחרים שמביאים חובשי כיפה על תקן של חובשי כיפה, בתכלת הזמינו חילונים כי הם טובים".

בחודשים האחרונים נשכחו חבלי הקליטה של בני החבורה. יש כאלה שאפילו תוהים האם עיתונאי דתי יכול להתקדם בלי להיות חבר בשובי נפשי. אהרון פויירשטיין, שחקן ויועץ של קשת לענייני דת, אינו חבר בשובי נפשי, וסבור שכן. "זה לא עובד ככה. למה אדם צריך להיות שייך לשם כדי להתקדם? התקשורת פתוחה לקלוט אנשים יצירתיים".

גם אודי ליאון, מנהל קרן גשר לקולנוע, אף הוא יועץ של קשת, אינו חבר בשובי נפשי אם כי השתתף במפגש אחד שלהם, ואומר שאפשר לעשות את זה בלי החבורה. "אני משועשע מכל העניין. הדיון נראה לי מוטרף ומופרך. כל העיסוק הזה מזכיר לי את הפרוטוקולים של זקני ציון".


הכתבה המלאה מופיעה במוסף "סופשבוע" של מעריב.
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 11:30

הדף נוצר ב 0.04 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר