לאחרונה היינו כולנו עדים לכך ששתי רשויות חוק החלו בחקירות חסרות תקדים כלפי הבנקים. כיום יכול "הפיון" (שלצורך העניין הוא כל לקוח קטן של הבנקים) להגיד "עכשיו תורי להפוך את לוח השחמט על ראשם של הבנקים". הכיצד קרה הדבר ?

לתופעה המעניינת (והמרנינה) בה הפכו עשרות רבות של בנקאים באחת אור לבוקר יום ה 29 בנובמבר מ"בנקאים" ל"חשודים" יש הסברים רבים וכמובן שהיו מי שנשאו את דגל הצורך בטיפול בהם בכלים הפליליים. אבל בוודאות מוחלטת ניתן להגיד שהגורם המרכזי למה שקורה (ועוד יקרה.... ) זו העובדה שהבנקאים (ובראשם איתן רף וגליה מאור תוך שימוש בשליח יונה פוגל) לא העריכו נכונה את מגבלות הכוח. הם היו בטוחים כי הם "מחוסנים" מחקירות פולשניות ולכן נקטו בזלזול ובחוסר זהירות, עד כדי שמי שמכיר את הנושא מקרוב יותר מבין את המשמעות מרחיקת הלכת לכך שכל חומרי המחשב של 4 הבנקים הגדולים נשאבו לידי הרשות החוקרת ולא זה המקום להרחיב.

הסבר מקצועי יותר ניתן למצוא במאמר מופלא (לטעמי) שהתפרסם ביום 16.12.2004 במגזין G של העיתון גלובס ושמו "מי בעט את הגבינה שלי". מאמר זה מומלץ לקריאה לכל המתעניינים בתורות ניהול ותחרות עיסקית.

המאמר סוקר את המניפסט הניהולי החדשני והמעורר מחלוקת של ג'ורג' סטוק שפורסם בספר אבל קדם לו פרסום במאמר שהיכה גלים ושמו "The Hardball Manifesto" המטיף בעיקרו לסגנון ניהול אגרסיבי וחסר רחמים.

אבל - וכאן בא האבל הגדול - גם במסגרת ניהול עסק על פי התורה הזו יש לשים שני סייגים עיקריים לתיאבון העיסקי:

1. גבולות האתיקה והחוק


לא לעבור על החוק. מילטון פרידמן אמר "לעסק יש אחריות חברתית אחת ויחידה: להשתמש במשאביו כדי להגדיל את רווחיו - ללא הונאה ומרמה"

את הכלל הבסיסי הזה הפרו הבנקים ברגל גסה. לכן גם לא הבנתי אף פעם את אלו שהתריסו כלפי: "מותר לבנקים להרוויח". בוודאי שמותר להם להרוויח, אפילו רצוי שירוויחו אבל....... "ללא הונאה ומרמה" !!

2. לעולם לדעת שהאסטרטגיה מכוונת כלפי המתחרים העיסקיים ואין שום תועלת (נהפוך הוא) לפגוע בלקוחות העסק. אפילו כלפי המתחרים צריכים להיות נבונים ולצמצם כוחם למינימום אבל לעולם אסור להשמיד אותם.

הכלל מומחש במקרה של חברת מייקרוסופט שלמרות שהיא מונופול עולמי "דורסני" היא עדיין פועלת נכון ובמסגרת הכלל. וכל כך מדוע ? כיוון ש"מייקרוסופט בסך הכל עושה את העבודה שלה. אלה שמתלוננים על מייקרוסופט הם המתחרים שלה. על תלונות של לקוחות נגדם אתה שומע רק לעיתים נדירות. אתה לא רואה לקוחות שמסתובבים עם אלת בייסבול ומחפשים אנשי מייקרוסופט כדי להכות אותם מכות רצח".(כך במקור)

גם את הכלל הזה הפרו הבנקים כיוון שבישראל אתה לא רואה מתחרים שמתלוננים על הדואופול אבל אתה רואה המוני לקוחות, ספקים, אישי ציבור ומחוקקים ש"מחפשים" את הבנקים עם אלת בייסבול ואנו גם עדים לכך שמכה ראשונה כבר הונחתה על ראשם. המכה הבאה (ממש בקרוב) תהיה כבר קשה הרבה יותר ואפילו אכזרית.

הנה כי כן התחלפו להם היוצרות - ג'ורג' סטוק המליץ למנהלי עסקים לצאת למתקפה חסרת פשרות נגד המתחרים ואפילו לנהוג באופן "אכזרי וחסר רחמים" (כך במקור), אבל, הזהיר את המנהלים לא להפוך להיות אלה שנירדפים על ידי לקוחות, ספקים ומתחרים אותם השמידו שאז העדר הרחמים והאכזריות יופנו כלפיהם.


מסתבר שמנהלי הבנקים בארץ לא שמעו על ג'ורג' סטוק ולא קראו את משנתו של אחד מבכירי החוקרים באוניברסיטת הרווארד ואם קראו אז לא הבינו !

דבר אחד הוא כבר וודאי כיום. הבנקים קנו להם יריבים מרים ומחוייבים !!!!

אין שום דרך נסיגה כיום המאבק הוא עד להכרעתם הסופית של אלו שהרשו לעצמם לנהוג ב"הונאה ומרמה". אין מקומם עוד בין קהל המנהלים את הנכסים הפיננסיים של ציבור אזרחי המדינה. הם מסוכנים וכך צריך לנהוג בהם.

"עם נבל תתנבל"

ממשיך פרופ' סטוק וממחיש את הדוגמה הבולטת לתאגיד ענק שהתמוטט משום שנקט לכאורה בטקטיקה אגרסיבית אבל למעשה (כמו הבנקים בישראל ובאופן בולט ובמיוחד בנק לאומי)הוא היה "גיבור על חלשים". תקראו היטב את הדוגמה ושימו לב למקבילה הישראלית בדמותו של בנק לאומי:

"כשהתפוצצה פרשת אנרון, התברר כי מנהלי תאגיד האנרגיה הענק עודדו משקיעים ועובדים בחברה לרכוש מניות שלה, על אף שהיו מודעים למצבה הכספי הרעוע. לכאורה, אנשי אנרון פעלו בהתאם לרוח המשחק הקשוח שלה מטיף סטוק: עשו הכל, ללא מעצורים, כדי להצליח. אלא שסטוק רואה בהם דווקא דוגמה קלאסית למי ששיחקו את "המשחק הרך" (softball , הגרסה ה"רכה" של כדור בסיס), "מכיוון שהם לא יכלו לנצח בדרך הרגילה".

כלומר ?

"במודל העסקי הרגיל שלהם, הם רימו. הסימן הראשון להתנהלות של "softball" היא כשאתה מרמה. אנחנו כלל לא מטיפים להיות שקרנים ורמאים. הגיבורים שלי הם אחרים: ג'וני רוקפלר, רוג'ר אנריקו (פפסי), מייקל דל"


סקירה מרופרפת על פרשות בהן בנק לאומי השתמש בטקטיקת ה softball תלמד מייד על הקבלה מדהימה בין התנהגות מנהלי תאגיד "אנרון" להתנהגות מנהלי הבנק השני בגודלו במדינה.

בנק לאומי הסתבך בפרשת וויסות המניות ב 1980, 4 שנים לאחר מכן הסתבך בהרשעה בקיומו של קרטל פלילי ביחד עם בנק הפועלים בנק דיסקונט ובנק המזרחי, בתחילת שנות ה - 90 הסתבך בפרשת שוק ההון ונאלץ לעמוד לביקורת הכנסת בנק ישראל ובתי המשפט, בסוף שנות ה - 90 הסתבך בפרשיות האשראי השערורייתי, הפסיד את אחיזתו בוויזה כ.א.ל ונאלץ להקים את וויזה לאומי, לאחר הקמת וויזה לאומי - כדרכו - קיבל הבנק קיטונות רותחין על התנהגותו כלפי הלקוחות והמפקח על הבנקים ביקש מפרקליטות המדינה לפתוח בחקירה פלילית (במרכזה עמד מיודענו יונה פוגל), מאז שנת 2000 עת הוקמה וועדת החקירה על כספי השואה הולך הבנק ומסתבך בשקרים ובביקורת ציבורית בארץ ובעולם, בתחילת שנות ה - 2000 הסתבך הבנק בפרשת המעילה הדימיונית בשוויץ (163 מיליון פרנקים שווצרים !) ומאז הבנק נתון בחקירות וצפוייה התפתחות דרמטית בקרוב, במקביל הסתבך הבנק בפרשת הלבנת הון בצרפת ומונתה שופטת חוקרת העוסקת בחקירת הבנק, כעת מאז 29.11.2004 נתון הבנק בחקירה פלילית של הרשות להגבלים עסקיים ובמקביל לחקירה פלילית של הרשות לניירות ערך וזו רק רשימה חלקית ולא ממצה.

הבנק הסתבך גם בחקירות משטרתיות רבות חלקן עדיין בעיצומן ובהן נחקרו ועוד ייחקרו בכירים ביותר בבנק.

זה ההסבר בקיצור נמרץ ואין בילתו ואם תרצו ב 4 מילים "השתן עלה להם לראש".

pakpak