1. אין לי שום בעיה להזיע, להתאמץ, להתעייף, ההפך הוא הנכון זה אחד הדברים שאני מחפש בא"ל . אני מעוניין לשפר את הכושר האירובי והאנאירובי שלי.
כמו שציינתי הדבר שמאד נהנתי ממנו באגרוף תאילנדי היה בדיוק זה.
נקודה זו גם הופכת את התאי צ'י ללא רלוונטי מבחינתי - ידוע לי שמדובר ב"גונג פו" אבל הכיוון כאן הוא פנימי ורך וע"מ להגיע לתאי צ'י "לחימתי" יש צורך ב 3-4 שנים של אימונים בתאי צ'י במתכונתו הרכה.
שוב אם כל הכבוד לתחום (ויש כבוד) זה לא הכיוון שלי.

2. כל הדרישות ל"נוחות" במקומות האימון שכ"כ התקוממתם נגדם - הסיטו אתכם לחלוטין מהדבר העיקרי.
אין לי שום בעיה להתאמן על הרצפה או במקלט טחוב. אבל כשאני עושה שיקלול לגבי החסרונות והיתרונות על מנת לבוא ולבחור במה להתאמן אני פשוט מכניס את "אווירת האימון" כפקטור ובהחלט לא כפקטור מרכזי.
בואו נגיד ככה אם הייתי מוצא את השיטה שמתאימה לי הייתי מוכן להתאמן כמעט בכל תנאי .

3. בודו נין ג'יטסו.
היא כנראה הבחירה שלי. אמנם השיטה לא אידיאלית מבחינתי, אבל.. היא עובדת, היא מכילה הרבה מרכיבי כושר (הרבה זיעה ...יוסי) , אווירת הלימוד מקצועית, תנאי האימון בשלב הבסיסי אידיאלים (וכן... בהמשך יש המון אימוני שטח)
והעלויות סבירות מאד ואפילו זולות יחסית למקומות אחרים.

הקיצ'ר ידידי
בואו נקשיב לחכם באדם:

" לכל זמן ועת לעל חפץ תחת השמיים.

עת ללדת ועת למות
עת לטעת ועת לעקור נטוע
עת להרוג ועת לרפוא
עת לפרוץ ועת לבנות
עת לבכות ועת לשחוק
עת ספוד ועת רקוד
עת להשליך אבנים ועת לכנוס אבנים
עת לחבוק ועת רחק מחבק
עת לבקש ועת לאבד
עת לשמור ועת להשליך
עת לקרוע ועת לתפור
עת לחשות ועת לדבר
עת לאהוב ועת לשנוא
עת מלחמה ועת שלום. "


ואני מוסיף - עת לקשקש בפורום ועת להתאמן ברצינות.

תודה על עזרתכם (גם לך יוסף ידידי...)
באיחולי התמדה והצלחה!!! לכולכם ובעיקר לעצמי.

טבולה.