כאשר הכת הסתכסכה עם צלאח אל-דין, וניסתה להתנקש בחייו, הוא ניסה לכבוש את מעוזיהם בצפון
סוריה של היום, ונשתמרה מסורת בקרב הניזאריים (מסורת שעד היום מסופרת, וטרי ג'ונס, אקס
מונטי פייתון הציג אותה בסרטיו הנהדרים והמבדרים על מסעי הצלב) מדןע נסוג צלאח אל-דין מבלי
שכבש את המבצרים. המסורת מספרת על כך שסינאן ריחף באוויר בין מגדלי המבצר, והדבר גרם
לצלאח אל-דין להבין שלאיש כוחות על-טבעיים, ועדיף לא להתעסק איתו...

באשר להשוואה בינם לבין הסיקריקים: אכן שתי הקבוצות פעלו להשגת יעדיהם גם באמצעות
התנקשויות, אבל בעוד שאצל החששיון זו הייתה השיטה הקבועה, הרי שהסיקריקים החזיקו גם
בכוח צבאי של ממש, ונלחמו גם בשיטות קונבנציונליות יותר (שמעון בר גיורא, מנחם הגלילי ואלעזר
בן יאיר, היו כולם סיקריקים שהחזיקו ברשותם כוח צבאי שניסה להשיג עמדת השפעה, לא רק
באמצעות חיסולים אישיים). הסיבה לכך שזה השם שנשתמר בכל הנוגע אליהם, קשורה בעיקר בכך
שאת ההסטוריה כתבו יהודים מזרמים שהתנגדו לפעולותיהם, ורצו להציגם כמחסלי חשבונות פנאטיים
ותו לא.