אפשר לשבת כאן שעות ולדבר על אמונה, גורל וכדומה, אבל בני אדם דורשים מענה מדעי לבעיות ולמרות שהאהבה היא מדעית לגמרי- היא אינה צפוייה או מתוכננת, אינה בוחרת את קורבנותיה ולרוב אינה מטיבה עימם או נוטעת בהם תקווה.
התסכול שלך הוא לגיטימי לגמרי ולו בגלל ההחמצה הכל כך חשובה הזאת שקרתה למערכת היחסים שלכם...
אתה מאשים את עצמך, מכה על חטא, אך אתה צריך לחשוב האם אתה עושה זאת בצדק? מצד אחד, אפשר להגיד ש"פישלת" במובן של לא דיברת איתה יותר על זה, לא דחפת את המערכת יחסים למצב האינטימי של זוג וכד', אבל מצד שני יש צורך בשניים לעשות דבר כזה, לכן אל תקח על עצמך את כל האשמה- זה לא יעשה לך טוב.
דבר שני האקס שלה לא אמור לשנות דבר. תמיד תזכיר לעצמך שאף אחד לא שווה את האושר שלך, שכמובן זה נוגע לכל תחומי החיים אבל כאן במיוחד. אין שומדבר ששווה להקריב בשבילו משהו טוב, משהו שיכול ללוות אותך לכל החיים... עדיף לך להסתובב בראש עם מחשבה שהאקס המדובר הזה לא היה מספיק טוב בשבילה ולכן הם נפרדו- ואם זהו המצב אז הם יפרדו שוב (ושוב ושוב ושוב במידת הצורך...).. אתה לעומת זאת, עדיין שם וסביר להניח שתמיד תהיה. אל תוותר אפפעם- תמיד יש תקווה- בין אם היא נראית לנו כאור בוהק וברור ובין מורגשת רק כרוח קלה...

תלחם עליה. שווה לך.
בהצלחה

אני אהיה לי אש מאנשים קרים