פעם היתה ביחב"ל ובמדעי המדינה הנחה לפיה דמוקרטיות אינן יודעות לקרקש בחרב, אבל אם הן מותקפות, יכולת הגיוס שלהן אדירה. גם בריטניה וגם ארה"ב הוכיחו זאת היטב במלה"ע השניה, אבל שתיהן לא נאלצו לספוג פלישה הרסנית ואובדן חיים חסר תקדים תוך מספר חודשים.
לדעתי מבנה השלטון הסובייטי כן אפשר גיוס יעיל יותר במדינה שחלק מתשתיתה הלאומית היתה פרימיטיבית להחריד. חוסר ההתחשבות ביחיד והדרישה למשמעת מוחלטת אפשרו בראש ובראשונה את שיקום מארג התעשייה המלחמתית.
הרי דוגמה: באנגליה, למשל, כל שינוי לרעה בתנאי העבודה במפעלים הבטחוניים בזמן המלחמה, גרר מחאה מצד אירגוני הפועלים ואף שביתות רבות. הדבר בלט במיוחד במספנות והשביתות שם גרמו נזק רב.
בבריה"מ פועלים המשיכו לייצר נשק במפעלים חסרי גג בעיצומו של החורף בגלל הפיקוח הנוקשה.

יחד עם זאת, כפי שציין g.l.s.h, היו גורמים חשובים אחרים שאינם קשורים לצורת השלטון בבריה"מ. נוסף למה שהוא כתב, יש לציין את יכולת הפיקוד האסטרטגי הסובייטי החל מהקרב על מוסקווה (מרכיב שהיה אופייני דוקא לממשל דמוקרטי!), את קווי האספקה הארוכים של הגרמנים ואת התשתית הסובייטית הגרועה באזורים שנכבשו על ידם.