לאחר שעברתי את התהליך המורט עצבים והמעצבן של הוצאת וויזה, הרי לפניכם תובנות עיקריות:

ציפיתי למלחמה עיקשת על הוויזה אך בפועל הופתעתי לטובה כי בסה"כ המראיין באמת רק תוהה על טיב הנסיעה ומשתף פעולה במטרה להיוכח כי בכוונתך באמת לשוב ! (אולי הוא קם על רגל ימין ביום שלי אבל בהנמחה שלא...)

ארה"ב מפחדת פחד מוות משני דברים (אם לשפוט לפי הליך קבלת הוויזות) מחבלים, ואזרחים פוטנציאליים. כך שלמעשה כאשר תוכיחו שהינכם לא נמנים על אף אחד משני אלה וויזתכם מובטחת.

עליכם להגדיר בברור כמה נושאים:

א. מטרת הנסיעה - אתם תתבקשו לכתוב אותה בטופס (DS156) ולאחמ"כ לפרט אותה באוזני המראיין, אם החלטתם לטייל לכו על זה תאמרו בפירוש שאתם נוסעים לטייל - הם אוהבים את זה ! אמריקה מעוניינת בתיירות פורה - תפרטו את המקומותת שבהם תרצו לבקר תרחיבו להסביר במה אתם מתעניינים במיוחד ומדוע - בקיצור תהיו אמיתיים וטבעיים, אם אתם נושאים לבקר חברים הקפידו להדגיש כי זהו ביקור בלבד אבל אל תסתירו כי הינכם מבקרים (זה מוסיף לכם נקודות מבחינת מימון הנסיעה) הסבירו כיצד הכרתם את האנשים שאצליהם תשהו. אם הוזמנתם לחתונה וודאי שעליכם לומר זאת (יש הטוענים כי זהו אף המוצא הבטוח היחיד :- \ ) אבל אל תשכחו להביא הזמנה יפה שמוקדשת לכם !

ב. מימון הנסיעה - שוב גם בטופס וגם בע"פ תתבקשו להסביר מי ממן את נסיעתכם, מי שזה לא יהיה (אתם, הורים, סבא וסבתא, אל קעידה . . . ) תצטרכו להמציא ניירת המוכיחה כי באפשרותו אכן לממן את הנסיעה, הווה אומר - ניירת בנקאית, מידע על חסכונות תלושי משכורת וכהנה רבות.

ג. משך השהיה - כאן נדמה לי שצודקים הטוענים כי בכל מקרה צריך להציג את ביקורכם כקצר לכל היותר כמה שבועות (במקרה שלי שלושה) הוויזה שתקבלו בכל מקרה תהיה לכמה שנים טובות אז מה אכפת לכם למנוע מהפקיד היקר את המטח והדאגה פן תקופת שהיה ממושכת תשכנע אותכם להשתקע סופית . . .

הערות מחכימות :

אם בבעלותכם דירה/רכב/מפעל/שדה חשיש/בית זיקוק מהרו להמציא אף ניירות שמוכיחה זאת בכך תרוויחו שני דברים ראשית עוד ערבון ליכולתכם הכלכלית שתאפשר נסיעה בטוחה לא רק בכיוון אחד ושנית תוכיחו את זיקתכם האיתנה למולדת ואי הנוחות לערוק לארה"ב.

אם אתם נוסעים בקבוצה הדבר מוסיף אמינות לסיפור הטיול שלכם (- לא רבים מטיילים לבד) הזכירו זאת !

בהצלחה !!
(אל תשכחו להזמין אותי כשתקבלו גרין קארד... )