הדוגמא שהעלית, אולי תעזור לי להבהיר ביתר שאת את כוונתי.

קיים מתח בין הצורך לבדוק את המלש"ב בתנאים קיצוניים, באזור המגבלות שלו, ובין הסכנה מהשלכת נער מחשב ישראלי ממוצע, אל תנאים קיצוניים וכו', ללא בניית סרגל מאמצים מתאים במשך חודשים ושנים, טרם הגיבוש.

ככל שהתרגול מורכב מתנועות גופניות מסובכות יותר, כך היכולת לפקח שהחניך נאבק נגד המנטליות של עצמו, ולא פוצע ומזיק לעצמו, יורדת, וזאת היות שמטבע הדברים קל הרבה יותר לפקח על תרגול פשוט מאוד, מאשר על תרגול מסובך.

להרים שק פק"ל מאות פעמים, ולטפס איתו על מדרון קצר, ואז לרדת וחוזר חלילה, מסכן בפריצת דיסק, בפציעות ברך ומרפק, ועוד שאר ירקות.

לעומת זאת, לדרוש ממלש"ב לעמוד בצורה בריאה אורטופדית, על משטח צר שדורש תשומת לב מתמדת לשיווי המשקל, וכך להחזיק בידיו שני סמני לייזר שחייבים להיות מכוונים אל שתי נקודות קבועות, וכך למשך שעתיים, זהו תרגיל גופני מתון יחסית (ולכן אינך צריך לחשוש מפציעות וכיוצ"ב דברים שיערורו אווירה תקשורתית עוינת וכפוית טובה), ובו בזמנית תרגיל מנטלי ותפקודי מפרך מאוד.

(זיגלמאכער, לשעבר. באדיבות כל ההמצאות המוזרות והבוגדניות הללו של המודרניזציה, במהלכן אתה אף פעם לא מצליח למצוא את הסיסמה הקודמת שלך).