אתר ישראלי משווק בשנים האחרונות אדמות על הירח בזכיינות שקיבל מאדם הטוען לבעלות על הירח ושמונה כוכבים נוספים. גם אם מדובר בגימיק, לא מעט אנשים שילמו עבורו סכום לא מבוטל. האם יש בסיס למכירה ומה הסיכון כי הרוכשים יגלו כי הם הבעלים המאושרים של פיסת נייר בלבד וחור שחור - בכיס גל מור פורסם: 10.05.07, 15:37



"כיצד אפשר לרכוש כוכבים? ולמי הם שייכים?", קרא הסוחר בכעס.



"אינני יודע... אינם שייכים לאיש"



"אם כן שלי הם, משום שהייתי הראשון אשר חשב על כך"



"האם די בכך?"



"בוודאי! אם מצאת יהלום שאין לו בעלים הרי הוא שלך. מצאת אי שאין לו בעלים - שלך הוא. והוא הדין כשאתה הוגה רעיון שאיש לא הגה לפניך; אתה קונה לך זכויות עליו, כי לך הוא. ואנוכי - כל הכוכבים הללו שלי הם, כי איש לא הקדימני ולא נתן את דעתו לרוכשם לעצמו".



מתוך "הנסיך הקטן", אנטואן דה סנט-אכזיפרי





"יותר מ-10,000 ישראלים כבר רכשו אדמות על הירח", על פי הודעה לעיתונות שהפיצה לאחרונה חנות מקוונת המוכרת קרקעות על הלבנה. ההצעה קראה למהירי החלטה לרכוש שטח של 4 דונמים ב-250 שקל. "הבטח את מקומך על הירח!", האיצה החנות בקונים המתלבטים.



לא ברור כמה מן בעלי הקרקעות האלה אמנם נושאים עיניים לחלל ומקווים שיום אחד הם או ילדיהם ינחתו עם ספינות החלל הראשונות על גרם השמיים המצולק וימהרו לתבוע את זכותם בטאבו. אך גם אם מדובר בגימיק, אנשים משלמים עבורו סכום לא מבוטל של מאות שקלים. האם מכירה של אדמות על הירח לאזרחים, שזכתה לאחרונה לכמה אזכורים בעיתונות, היא בכלל חוקית?

עיקרון היסוד המנחה את מירב שיטות המשפט בעולם הוא שמה שאינו אסור בחוק – מותר (nulla creman sinna lega) ומכאן, שזכויות קנייניות ניתנות לרכישה על ידי גופים א-ממשלתיים או מסחריים.





"עצם העובדה כי המדינות החתומות על אמנה זו אינן פועלות ליישום פיקוח על פעילות של גופים לא-ממשלתיים, מצביעה על העדר כלים משפטיים חקיקתיים ליישום פיקוח על פעולות בכלל, או פעולות ספציפיות של מכר ורכישה של קרקעות.





"המחלוקת המשפטית היא מהו דין שטחו של הירח. האם הוא res communisz (משמע, שטח השייך לקבוצת אנשים ולשימושו של כל אחד ואחד מהם מבלי שתהא אפשרות לרכישת בעלות עליו) עיקרון המופעל, לדוגמה, גם על המים הבינלאומיים בכדור הארץ, אם לאו. ברגע שניתן יהא לתפוס חזקה בשטחים האמורים ניתן להניח שהערכאות המשפטיות ייאלצו להתמודד עם טענותיהם של רוכשי הקרקעות במיטב כספם, שכן אלו רכשו את הקרקעות בדין על יסוד העדר איסורים לכך באמנה הראשונה.





"לדברים אלה בסיס גם בהיסטוריה האנושית, ונזכיר רק את תנועת ההתיישבות במערב הפרוע במאה ה-19, כאשר מתיישבים השתלטו על קרקעות וקבעו בעלות דה פקטו".







"העדר ההתייחסות לאספקט של רכישת זכויות בעלות בידי גורמים א-ממשלתיים או מסחריים באמנה הראשונה הביאה לניסוחה של אמנת הירח (1984), שנחתמה על ידי 5 מדינות ואושררה בידי 12 מדינות, נכון לשנת 2005. כמובן, שקריפטונייט אינה עוסקת במכירת זכויות לאזרחי מדינות אלה.



"אזרח או ישות משפטית ישראלית רשאית, אם כן, לבצע פעולות רכישה או מכירה של זכויות קנייניות בגופים חוץ-ארציים".



האם אתם מבטיחים לקונים בעלות על קרקע?



"לאור הניתוח המשפטי שלנו, הרי שבעלי זיכיון מטעמו של מר דניס הופ מוכרים למעשה אופציה לתמורה עתידית בשווי הבעלות על הקרקע בירח בגין רכישה זו. שווי הרכישה ייקבע על פי הנסיבות העתידיות, ורוכשי הקרקע מיודעים על ידי הזכיינות בישראל טרם הרכישה, שאין כל הבטחה לגבי שווי הרכישה דנן בעתיד, לכשיבשילו התנאים למימוש החזקה בשטח".

לכתבה המלאה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3398281,00.html