ברור שלא בסדר,אף אחד פה לא מכליל, ברור שיש מקרים שזה מוגזם. אבל סה''כ המפקדים הם לא יישות אלוהית או משהו כזה, הם לא יכולים לדעת אם הכאב ראש הזה הוא סימן למשהו מסוכן, או שסתם הבחור מצונן או אפילו אין לו כוח להתאמן היום. אז משתמשים ברעל, מאיימים, לפעמים מכריחים, וכה לצערי יש פעמים שזה נגמר רע. אבל זה לא אומר שמעכשיו ע כל חייל עם כאב ראש יעשו חדל לכל האימונים.
וגם שאתה רואה בטלוויזיה תאמין לי שאתה לא מבין, אתה לא יודע איך זה קרה בדיוק ומה היה מהלך העניינים שם, אתה גם לא מבין איך זה הולך בצבא [בלי שום זלזול], והתקשורת אוהבת לנפח ולהוציא דברים מקשרם, ובעתיד תשים לזה יותר לב.

ל-kalingo: את הדברים שציינתי עושים גם בשלדג מטכל שייטת וכמעט כל יחידה מובחרת אחרת. גם בגדודים יש קמ''ג, אולם שם זה נעשה עם מגנים, קסדות [לא צבאיות, אלא מיוחדות] וזה הרבה יותר "חלבי" מאשר אלה שעוברים קמ''ג לוט''ר.
ונכון שמדובר באש אז אפשר להגיד שזה מיד מסוכן וזה שונה מחייל שמת בעומס חום. אבל זה לא כלכך שונה, יש כללים מאוד פרטניים ומדוייקים בקשר לשימוש באש באימונים, המקרה של חייל מפלס''ר שריון נגיד לא היה צריך לקרות, זה היה יותר שטות מאשר החייל שמת אחרי שרץ עם רגל שבורה וחום.
כי עם אש אי אפשר לשחק ושיהיו אי הבנות, יש דברים שמותר ויש שאסור,
לעומת זאת כאשר חייל מסתיר את זה שהרגל שלו שבורה [הרי המפקד לא יכול לבדוק אם הרגל שבורה ולדעת בלי שאמרו לו], ושיש לו חום, אז אין קווים מנחים מדוייקים לכל מקרה, זה תלוי בכלכך הרבה דברים ולפעמים מפספסים, המפקד לא יתן לכל חייל שקצת עייף\כואב לו\ לא מרגיש טוב ללכת לנוח בצד.
וכמו שביטיס אמר, תמיד יהיו תאונות, האימונים הם מאוד קשים, מתקדמים בסרגל קצר, אין מספיק זמן כמו שהיו רוצים בשביל לאמן את החיילים, אז הכל לחוץ וקשה, וככל שהיחידה "מובחרת יותר" עליה להספיק יותר באותו פרק זמן קצר של 3 שנים [שנה ו.. אם מחשיבים רק את המסלול]

"cause he who sheds his blood with me today, shall be my brother"