בכמה מאמרים כבר טען עופר שלח ואני בהחלט מסכים איתו שקרב גבורה הוא שם הקוד למחדל\ ברוך\ תסבוכת\ כישלון\ ריבוי אבדות\ מחק את המיותר. צבא שמתאמן לא צריך גיבור יחיד שבלהט הקרב כמו אותו אמסילי מגולני (שחלילה לי מלזל באומץ ליבו) נושא על כתפיו את עול הקרב והמשימה לבדו. בצה"ל אפילו ביחידות מיוחדות לא פועלים לבד אלא כצוותים :טנק ,חוליה ,כיתה ומעלה עד לגיס. אם מתאמנים אזי תוכניות חטיבתיות אגדתיות ושל גיס מתבצעות. יש לציין שלמרות כל זה נכון משפטו של טליק כי כל התוכניות טובות עד לכדור הראשון אבל בצבא מאומן יודעים אז להזמין סיוע אש אווירי קרוב ולהכווינו כראוי ולא "מגלים" את הטלפון האחורי בטנק או את הקש"א. מצד שני לא רק השימוש בטכנולוגיה חשוב לטעמי המח"טים במלחמה (לפחות הסדירים שבהם) לא עשו באמת את ההסבה ממג"ד למח"ט שלא באשמתם אמנם אבל הם לא התאמנו ואימנו את מסגרת הלחימה שלהם למלחמה . רק פשיטות פה ופשיטות עם דגש על לש"ב (בצנחנים עוד שימרו יחסית את הקטע של שטח פתוח\ לבנון ) ולכן מח"ט גולני למשל לא היה בקרב בינת' ג'בל למשל. לא כי הוא לא אמיץ פשוט כי הוא לא מבין. כמוהו גם אייל איזנברג אוגדונר עוצבת האש שלא טס עם יחידותיו ללבנון . בקיצור צבא שלא מוכן כראוי זקוק לגיבורים שהם ההפך ממה שהגדיר פעם, סא"ל אמיר ברעם כשהיה, מג"ד שלי את תפקידינו -אנשי מקצוע מיומנים.