כי חברים רק באגד.

זה לא שכולם חארות,אלא שמתישהו שמשהו מתפקשש כולם מתחילים להתפתל ושוכחים מי אתה...לאף אחד לא אכפת.וזו הבעיה בדור הזה שלנו שכל אחד מרוכז בעצמו ולא מעניין אותו אף אחד חוץ מזולתו עצמו.

אפשר להיות חברים טובים,באמת טובים,אבל לדעת שהכל בערבון מוגבל...אז כן לתפוס איזה חברה ולהיות באמת מאושרים.

אבל לפעמים יש את החברים הטובים באמת,ולי יש כזה,שאנחנו באמת אחלה אחד עם השני.מספרים אחד לשני הכל,מבלים, חברים טובים ב-א-מ-ת

ויכול להיות שיש לך פשוט חברים חארות.

יפה כתבת.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Theodor_Herzl.jpg/38px-Theodor_Herzl.jpg]
"לא רוצים,לא צריך..."