בקשר לניצול הזמן - חשוב מאוד איך מנצלים אותו. אני לפעמים חושבת לעצמי - למה לי להתעצבן או לכאוב או לכעוס? למה לבזבז את הזמן? אני לא רוצה להגיע למוות בצורה כזו. אני רוצה להגיע לשם כשאני יודעת שבאמת עשיתי דברים. עשיתי - הכוונה - התקדמתי רוחנית, עשיתי את התפקיד שלי. קשה לי להגדיר אפילו לעצמי מה בדיוק התפקיד שלי כאן או מה זאת אומרת "עשיתי משהו". כל רגע שאני יוצרת, מוציאה רגשות אהבה מתוכי, חושבת מחשבות חיוביות, מחשבות של השראה, הארה, רעיונות מקוריים וחדשים, מחשבות שמחות, כל רגע צחוק בשבילי - זה נקרא בשבילי ש"עשיתי משהו". כל רגע שהיה לי דחף ותחושה פנימית שזה הזמן לעשות משהו, ועשיתי בדיוק בזמן שהרגשתי שצריך לעשות - זה נקרא בשבילי ש"עשיתי משהו". מצד שני כל רגע שיש לי מחשבות שליליות, מגבילות, מחשבות שלא הכל אפשרי, כעס, עצב, כאב לב והדודנים שלהם - כל רגע כזה זה רגע מבוזבז מאוד מבחינתי.
היום אני מבינה פחות ופחות מהי בדיוק "התקדמות רוחנית". מידי פעם אני רואה בטלוויזיה קצת מהרצאותיו של הרב לייטמן על קבלה תלמוד עשר הספירות (זה סתם בשביל הכיף, אני לא לומדת קבלה), אז הבנתי שהרוחניות היא בעצם להפוף למשפיע, לנותן. זה המושג של "לתת", אבל זה לא בדיוק ה"לתת" איך שאנו מבינים אותו. זה הרבה יותר גדול מזה. וגם העיניין הוא שברגע שאתה נעשה רוחני אתה מרגיש ומודע למשהו מחוצה ממך. לרוחניות ע"פ המושגים של הקבלה אין כל קשר לעיסוק במיסטיקה או בכל דבר שקשור לאנרגיות, ישויות ועוד כהנה וכהנה. באחת ההרצאות הוא ענה למישהי שם שאם אנו שומעים את הדברים האלה (קבלה), זה אומר שאנו יכולים לעשות את כל התיקון שלנו כבר בגילגול הזה, ואני מסתכלת על העתיד, איך שאני חושבת שצריך להראות אדם מתוקן, ואני לא מאמינה לו. כי הדרך ניראית לי כל כך ארוכה שזה בלתי אפשרי לגמור הכל בגילגול אחד. הכוונה, בלתי אפשרי לי, לא בהכרח לאחרים.
טוב, אלו סתם הגיגים...

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...