1. מה פירוש הוא דקדקן עם חרדים יותר מאשר צריך? השאלה היא האם הוא עושה את עבודתו ע"פ החוק והוראות הממונים עליו. הנסיון מלמדנו כי במוסדות של חרדים יש גם כן שחיתות ונעשים עבירות כספיות. אז מדוע שלא ידקדק? אם פקידי ממשלה אחרים מדקדקים פחות ממנו, אז גם להם מגיעה סטירה.
החלת הקריטריונים הזניחים דוקא על החרדים והתעלמות מהם לגבי האחרים, אינה תקינה, ומוכיחה כי אין להניח לאדם זה להיות הסמכות המחליטה בנוגע לענינים אלו, חלק מהקריטריונים לא הוחלו מאחר והם לא היו רלוונטים זמן רב, והוצאו מהמחסן על ידיו אך ורק לצורך הפגיעה בחרדים (כפי שהדבר נראה), וזו גם הסיבה להתערבותו של היועץ המשפטי מזוז בשעתו בנוגע להעברת התקציבים לחימום לבתי הספר.
ישנם לא מעט קריטריונים לא רלוונטים, על פי רוב הנהוג במשרדי הממשלה להתעלם מהם ולא לתקנם ברשומות, מתוך הגיון פשוט שכל אחד מבין שהם אינם עניינים. הידעת למשל כי על פי החוק היבש אם תכנס למחסן ביתך עם קופסת גפרורים עברת עברה פלילית? האם אתה נזהר לא לעשות כן? האם לפחות פעלת משהו לביטול הסעיף המצחיק והלא רלוונטי הזה כיום? התשובה מן הסתם לא. במידה והמשטרה תחליט להפליל אותך בכל מחיר, הרי היא תשתמש בסעיף החוק הזה ללא היסוס.
2. ע"פ עדותך שלך, פנה אליו ח"כ כהן וכינה אותו "רשע מרושע, רודף את עולם התורה ...." . אם היה אומר דברים אלו לאדם שאינו דתי, אפילו לי, כנראה שלא היה מקבל שום תגובה, אולם דה הרטוך, אדם דתי בדרכו שלו, מן הסתם נפגע מקללה זו. השאלה היא האם זו קללה גם בעינך. נראה שדה הרטוך ראה בזה קללה.אין ספק שדה הרטוך ראה באמירת רשע מרושע, רודף את עולם התורה - קללה. גם לכנות את האחר בתואר מושחת, נוטל שוחד, ועוד כינויים רגילים ומקובלים נחשב לקללה, אבל יש דירוג ורמה, ולקרוא לאחר רשע עדיין לא מהווה חריגה גדולה מהמקובל, ואינו חורג כלל מביטויים אחרים שאנשי ציבור מכובדים כינו את כלל החרדים מבלי שהדבר יפריע לאף אחד (מלבד אולי לכמה חרדים נעלבים), לעומת דה הרטוך שירד קצת ברמה (מדוע מזה אתה מתעלם ולא מצטט) והשיב לו בתשובה - אתה בהמה.
3. קללה נוספת, או לפחות אמירה פוגעת אחרת, היא "תוריד את הזקן שלך". שוב, עבור אדם שאינו דתי, כמוני למשל, זוהי אמירה בעלמא. אולם עבור אדם שדתי בדרכו שלו זוהי אמירה פוגעת.אכן אמירה פוגעת, ומכאן אתה מסיק שמותר לדה הרטוך לרמוז לח"כ כהן כי הוא דומה לגרמנים? וכלשונו "אתה יודע מי התייחסו לזקנים של היהודים? הגרמנים".
רמיזה כזו אינה פוגעת? מיהו הראשון שהעלה מוטיבים מהשואה, ח"כ כהן או מר דה הרטוך? ומכאן לסעיף הבא.
4. ח"כ כהן השווה את דה הרטוך לגדולי הרוצחים הידועים בעולם המודרני משום שחשב שאינו מקבל את אשר מגיע לו.
ח"כ כהן השתמש בדיוק באותו המוטיב שהעלה דה הרטוך.
ח"כ כהן "חשב שאינו מקבל את אשר מגיע לו"? ח"כ מקבל משכורת יפה ונהדרת, ומר כהן באופן אישי מסודר לא רע. נזקי דה הרטוך אינם פוגעים בח"כ כהן באופן אישי, וטענותיו הם את רדיפת המגזר.
4. ע"פ עדותך שלך ח"כ כהן פגע מילולית, ויותר מפעם אחת בפקיד ציבור שעשה את עבודתו בתנאים קשים, מול ציבור של פוליטיקאים אינטרסנטים. ח"כ כהן הוא אשר פגע, חזור ופגוע, בדתו ואמונתו של פקיד ממשלה.
ח"כ כהן פגע מילולית באדם שלדבריו (של כהן וחבריו) התנכל לציבור שהוא מייצג באופן מעשי, מניעת תקציבים באופן לא מוצדק, והצגת מנהלי המוסדות החרדים כנוכלים ומושחתים, ומשתמש (לדבריהם) בטיעון היותו אדם דתי, כהוכחה לכך שאינו פועל ממניעים של שינאת החרדים. ועל כך בדיוק נסוב הויכוח ביניהם. ואלו בדיוק טענותיהם שוב ושוב, איזה מין דתי אתה שאתה מתמקד אך ורק ברדיפת הדת.
5. אין מחילה, לא בארץ ולא בשמים, לח"כ או כל אדם אחר אשר מעיז לפגוע בצורה מתמשכת באמונתו של אדם אחר, רק משום שלדעתו של ח"כ כהן הפקיד מערים קשיים.
בנוגע למחילה בשמים, לא אתה ולא אני מוסמכים להחליט. נניח לח"כ כהן ולמר דה הרטוך לסגור את הענין שם כשיגיעו לשם ביום מן הימים. בנוגע למחילה בארץ, לכל דבר יש תג מחיר, אם לכינוי נאצי/גרמני תג המחיר הוא סטירה, לפגיעה במערך החינוך המגזרי החרדי תוך כדי שימוש בשם הדת תג המחיר הוא ביקורת קשה ונוקבת ושאלות נוקבות גם אם הן פוגעות. ומשום מה תג המחיר השני נשמע לי ולרבים אחרים הגיוני יותר מאשר הראשון.
6. לכן ידידי, אני חושב שכאן היה מקום לסטירה. ח"כ אולי חסין כלפי החוק, אולם אינו חסין כלפי שמיים. הוא הלבין פנים כדבר שבשיגרה. כבר אמרתי קודם שגם חבריו לא חסכו מדה הרטוך את שבט לשונם הארסית. איני יודע מה עמדתך כלפי הלבנת פנים, אולם גדולים וטובים ממני ראו בכך עבירה כלפי שמים.
כל ענין שנוגע לשמים, הנח לבורא עולם לטפל בחשבון שלו, לא אתה ולא אני מוסמכים לכך. אנחנו צריכים לפעול אך ורק במה שנוגע לתקינות חיינו והצדק והיושר שיביאו לכך. על כל השתלחות של ח"כ כהן וחבריו בדה הרטוך, יש לבדוק ולדון ואם אכן עברו על כללי האתיקה הקבועים והמקובלים, יש לטפל בענין בדרך הנכונה, ובנוגע לעיתוניהם, יש לבחון את הדרכים להגביל אותם, אולי בצורת שלילת תעודות עיתונאי וכדומה, או אפילו לתקן תקנות ולקבע קנסות, אבל מי התיר למר דה הרטוך ליטול את החוק לידיו? אם הייתי תופס את הגנב שגנב את רכבי לפני כשנה, שהשקעתי בה את כל חסכונותי עלי אדמות ורבע מנשמתי, והייתי מפליא בו מכותי, וכי הייתי ניצל מעונש המשטרה? הלואי.
[דעתי האישית כלפי הלבנת פנים, כל עוד אין מדובר בפגיעה ממשית בתפקיד ובמשרה וכדומה (שאז יש לטפל בענין במישור המשפטי), היא הוצאת לשון בתגובה. כל אחד ותגובתו...]
7. אם חברי הכנסת החרדים חושבים שדה הרטוך פועל נגדם משום אמונתו ושינאתו יואילו להוכיח זאת בבית המשפט, ולא בהלבנת פניו בפומבי.
ככלל בזאת דבריך נכונים, הם אכן פועלים כך (לדבריהם) וציינתי למעלה את אחד המקרים שבהם אכן היועה"מ מזוז התערב על פי פנייתם, אבל הם טוענים ואולי בצדק, שאין הם אמורים לפנות לבית המשפט פעמיים בשבוע, במקום להתמקד בנושאים אחרים ורבים שעומדים על הפרק. מקובל עליך כאזרח שתאלץ פעם בשבוע להגיע לבית המשפט ולדון שם האם נסעת השבוע באור אדם או לא?
זאת ועוד, במידה ותקציב נעצר, גם אם הוא נכנס לאחר חצי שנה, נזק כבר נעשה, ולזה אין כלל פתרון.