ציטוט:

במקור נכתב על ידי persephone יש משהו מעבר לעבודה, משהו שלא נותן לי שקט אפפעם. לא מצליחה להתרצות מכלום... לא יכולה להעלות חיוך אמיתי על הפנים, לא רואה בשביל מה לקום בבוקר.

אני מאוד מבינה אותך. חוסר השקט הזה שמלווה אותך תדיר, גם ברגעים שמחים.
בפעמים הכל כך מועטות שחוסר השקט הזה נרגע - זה קרה לי באופן בלתי רצוני ואין לי שליטה על זה.
אני מניחה שהוא נובע מחוסר וודאות פנימית כלשהי. מה שיכול לפתור חוסר וודאות זה דווקא להיות שלמה עם עצמך. כל דבר הכי קטן שאת עושה - להיות שלמה איתו. אני יודעת שזה קשה להיות שלמה עם כל דבר קטן, אפילו עם זה שבחרתי עט X ולא עט Y (אישית לי זה משמעותי).

אני גם מבינה את ההתעייפות מלהלחם. פשוט: כמעט לא רואים תוצאות בשטח, אז אין תמריץ. ייתכן שבמצב כזה פשוט צריך לעזוב הכל כמו שזה - מבולגן, עכור, עגום וזהו. לנוח ולא להילחם זמן מה מועט. וייתכן שצריך לשנות טקטיקה. לנסות ולחפש דרך אחרת, דרך שעדיין לא מוכרת לך שתוכל לעזור לך להתמודד עם דברים כאלה.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...