מבעד לסמטאות החשוכות של דרום ת"א,

מבעד לעיניהם של סוחרי הסמים,

הן עצומות, אך פקוחות בחלומות נטולי צרות,

הם כבר יודעים שהם קרובים לקצה, בשביל מה עכשיו לבכות?

מבעד לאבדון, ולחיים שדרכם קיימת רק יציאה אחת,
קיימת הרגשה חזקה יותר מכל מוות,

מבעד לחלון חסום, צריך לאכות את הלב השבור,

צריך לנקות את האבק, ולהתחיל לקוות לטוב..

מבעד לסמטאות החשוכות של דרום ת"א,
מבעד לפחיהם של חתולי הרחוב, קיימים גם אנשים,

הם ממשיכים ללכת אך חייהם הסתיימו ממזמן,

הם כבר לא הווה הזמן רק עבר, בשבילם העתיד לא קיים..

מבעד לנצח האין סופי, ולשאלה שלא קיימת לה תשובה,
קיימת הנחמה, והיא חזקה יותר מכל התהיות,

מבעד לקבר טרי, צומח הפרי,

צריך להניח את הזר ולהמשיך לאהוב..