תורת לחימה ברמת המחלקה (יותר נכון טכניקות קרביות ) ללא שינוי כבר כ-40 שנה לערכתי.
מימי הספר האגדי מחלקת הרובאים - 1956.

זה מה שמ"מ צעיר צריך במיוחד עם מיועד הקצין לתפקידי מטה ברמת הגדוד-חטיבה.

לדעת דין משמעתי (כן כן מילה מרכזית היא משמעתי) מעבר לנלמד היום (אני משוכנע שזה לא שונה מסדנא של 4 מפגשים שאני עברתי פעם) מספיק ודיי. לרוב מכריע לא יצא להשפוט כלל, ולאלה שכן
אין כשר בין עבירות המשמעת ודינם - דין משמעתי לבין פסקי דין באזרחות שיש אותם אין סוף.
קשר ברמת מ"פ או מג"ד (זה עוד מזה רחוק לרוב הצוערים ) ששופטים עם סירוב פקודה או התחצפות
הוא גם מקרי לחלוטין. מלבד העובדה שמערכת יודעת לתקן או לתמוך לכוון קבלת החלטה נכונה.

לכל הקשור בהערות הנרשמות לצוערים בתום התנסות הדרכתית. לא מספיק לדעת להרכיב הרצאה איכותית אלה גם לדעת לעביר אותה בצורה נכונה - אחרת היא שווה לתחת. דוגמא בולטת תפגוש בעולם האקדמיה. מרצה יכול להיות גאון הדור אבל להרצואת הוא לא מסוגל - תוצאה קליטת הסטודנט שווה ל- 0 .

עכשיו תחשוב על מצב בו קליטת המש"קים וסמלים שלך שווה ל-0 אחרי קפ"ק 2?

ויקיפדיה כמקור הסקירה מודעינית היא בעיה מקומית. מודעין של בה"ד 1 ידע בזמני לתת את כל האמצעים. קצינת תוד"א לערכתי עדיין יושבת במשרד בבניין מפקדה בקומת הקרקע. למרות שהכל חייבים לקחת בפרופורציה. הגנ"ש או אבט"ש זו משימת אבטחה שלא מצריכה סקירת אויב/מכשולים ברמה של קפ"ק 2 של קרב שב"ש אוגדתי.

אבל מה כן - תמיד יש מקום לשיפור. במערך ההדרכה בפרט. אבל כמו רוב הדברים מילת הקסם היא - כסף.