שוכבת אצלי בבית כמות לא קטנה של מדים, סרבלים וציוד צבאי אחר.
לפני השיחרור החלטתי לשמור אצלי כמות של ציוד צבאי, אחרי שנשלחתי לתגבר פלוגת מילואים שעשתה את קו המים וראיתי את החוסר האדיר בציוד שהם סובלים ממנו.
הציוד שלהם היה ישן, בלוי, קרוע ולא מתאים. אם היתה פורצת מלחמה אז חצי מהם היו צריכים לעבור קודם בריקושט לפני שהם יוצאים לקרב.
הכנתי לעצמי חבילה של פחות או יותר מה שזכרתי שמקלים בקיטבג חירום - 4 זוגות מדי"ם, 3 סרבלים, נומקס, משקפי מגן (מאד שימושיים!) ועוד דברים קטנים שהיו לי. כל אלה שימשו אותי מצויין במילואים. בכל פעם שאני מגיע ואני רואה את הציוד בלאי שהחבר'ה מקבלים אני אומר לעצמי "איזה מזל שחשבתי קדימה".
אני מצטער שלא לקחתי גם גם אפוד וקסדה. בימ"חים, האפודים הקרועים תמיד מגיעים מבולגנים ולחצי מהקסדות אף פעם אין רצועות או ריפוד מבפנים. במילואים האחרונים ראיתי את אחד החבר'ה שהועבר לאחד מגדודי החי"ר אחרי ש500 התפרקה והוא שמר את הווסט שהיה לו, כשכל האחרים מהמחזור שלו נתנו את שלהם במתנה לחברים או למפקדיונרים מהגדוד שלהם והצטערו על זה.

ציוד נוסף ששכב אצלי כמו מדים שלא מתאימים בגודל, בית מימיה (אין לי מושג איך הגיע אלי) וציוד אחר שאני לא צריך העברתי לרס"פ. תמיד טוב שיהיה spare.