מי שחושב שלו זה לא יקרה, שיקרא את סיפורו של קובי לוי. לצערו, חוק הקיצבאות לא חל עליו בגלל שנפגע לפני 1999. בזכות קובי לוי, נושא ביטוח לחיילי המילואים הועלה לסדר היום ולאחר מאבק לא פשוט, החוק חוקק.

מהכירות אישית וליווי של כמה נכים מול המערכת, אני לא מאחל לאף אחד מה שהם ומשפחותיהם עברו ועוברים (עם או בלי ביטוח), אבל בטח שאין מקום היום לסגת מפסיק אחד בחוק הקיצבאות, מה גם שהדרך בה משרד הביטחון וצה"ל הפעילו את החוק לא הייתה תקינה. כתוצאה מכך, נכים רבים נפלו בין הכיסאות (ע"ע דני דרכי, ז"ל).

השאלות שנשאלות בכל אחד מהנושאים במאבק המילואימניקים הן:
1. מי שופך את התינוק עם המים?
2. למה מעטים כ"כ וחשובים כ"כ לכח המגן של המדינה זוכים ליחס הזה?
3. כיצד מדינה שתלויה במעטים אלה מרשה לעצמה לעשוק ולנצל את תחושת האחריות שלהם כלפי ביטחון המדינה?

ולגבי השמיכה הקצרה: השמיכה בכלל לא קצרה. הכל עניין של סדרי עדיפויות.

שבוע טוב חברים,

עלה