קישור לאתר בנק ישראל: http://www.bankisrael.gov.il/press/...413/050413a.htm

נוסח ההודעה:

ציטוט:

13.4.05 חשבונות ללא תנועה מהפיקוח על הבנקים נמסר, כי הוא בוחן שינויים בטיפול בחשבונות ללא תנועה במערכת הבנקאית. מתכונת הטיפול הנוכחית בחשבונות ללא תנועה נקבעה בשנות השמונים והעלתה במהלך השנים שורה של בעיות, בהן מנסה ההצעה החדשה לטפל. עיקרי ההצעה: 1. הגדרת חשבון ללא תנועה: על פי ההצעה תשונה ההגדרה מפיקדון ללא תנועה לחשבון ללא תנועה, כך שכל הפיקדונות המתנהלים תחת מספר חשבון אחד יחשבו כחשבון אחד. זאת, בשונה מההגדרה הנוכחית המתייחסת לפיקדון הבודד, ומגדירה פיקדון ללא תנועה בהתאם למועד מתן ההוראה האחרונה של הבעלים, כך שכל פיקדון או חיסכון שהופקד לזמן העולה על 10 חודשים מוגדר אוטומטית כפיקדון ללא תנועה גם אם הוא נמצא בחשבון פעיל. המשמעות היא, שעם החלת השינוי, פעילות באחד מהפיקדונות בחשבון (כולל משיכת מידע על ידי הלקוח), תהפוך את החשבון כולו לחשבון פעיל. פרק הזמן להגדרת חשבון עו"ש כחשבון ללא תנועה יקוצר ל-6 חודשים. במצבים בהם אין מועד פירעון כמו פיקדון ניירות ערך או פיקדונות המתחדשים אוטומטית ולא נוצר קשר עם הלקוח, יוגדר החשבון כחשבון ללא תנועה לאחר שנתיים. 2. דרך הטיפול בחשבון ללא תנועה על פי ההצעה, מיד לאחר הפיכת החשבון לחשבון ללא תנועה, ישלח הבנק ללקוח הודעה ובה יבהיר לו שאם לא ייצור קשר עם הבנק יושקעו הכספים בהתאם להוראות. אם לאחר ההודעה לא יצר הלקוח קשר עם הבנק, ינסה הבנק לאתר כתובות אחרות של הלקוח – מען הלקוח כפי שרשום בספרי הבנק (אם שונה מהמען למשלוח דואר), בחשבונות אחרים בבנק ובמרשם האוכלוסין, אליהן ישלח הבנק בקשה מהלקוח לסור לסניף. הודעות הנשלחות לכתובות אחרות לא יכללו מידע אודות החשבון, וזאת כדי לשמור על הסודיות הבנקאית ופרטיות הלקוח. אם במשך חודשיים לאחר ניסיונות האיתור הללו עדיין לא יצר הלקוח קשר עם הבנק, ישקיע הבנק את הכספים בהתאם להוראות שיקבע הנגיד (פירוט השינוי המוצע בדרכי ההשקעה יוצג להלן). אם חלפו חמש שנים מאז שהחשבון הוגדר כחשבון ללא תנועה מבלי שהלקוח יצר קשר עם הבנק, ולאחר שהגיע מועד הפירעון של כל הפיקדונות הקצובים הנפרעים לחשבון זה, יוגדר החשבון כחשבון רדום. הבנק ינסה שוב לאתר את הלקוח, וישלח הודעות לכתובות שאיתר, ובהם יסביר שאם הלקוח לא ייצור קשר עם הבנק הכספים יועברו לאפוטרופוס. אם לא נוצר קשר עם הלקוח במשך שנה לאחר משלוח הודעות אלה, יעביר הבנק את הכספים לאפוטרופוס הכללי. הטיוטה מציעה העברה אוטומטית של הכספים לאפוטרופוס בלי לקבל צו ניהול מבית המשפט עבור כל חשבון וחשבון, זאת בניגוד למצב הנוהג היום, בו הבנקים מדווחים לאפוטרופוס הכללי על פיקדונות העומדים ללא תנועה למעלה מעשר שנים. האפוטרופוס מנסה אז לאתר את הבעלים בדרכים שונות, ואם הוא מגיע למסקנה שמדובר בנכס עזוב, עליו לפנות לבית המשפט על מנת לקבל לידיו את ניהול החשבון. הפיקוח על הבנקים מסביר, כי על פי החקיקה הנוכחית, אין אחידות במערכת בנוגע לדרכי יצירת הקשר עם הלקוח, ובפועל, ברוב המקרים לא ננקטות פעולות מעשיות לאיתור בעלי החשבון לבד ממשלוח הודעות לכתובת המקורית שמסר הלקוח למשלוח הדואר. 3. דרכי ההשקעה הפיקוח על הבנקים מציע לשנות את התפיסה בנוגע לדרכי ההשקעה, ולהשקיע את הכספים הנזילים (שבחשבונות העו"ש, לרבות הכספים מפיקדונות שנפרעו לחשבון העו"ש) בפיקדון חודשי מתחדש. הריבית על הפיקדון בו יושקעו הכספים לא תפחת מהתשואה לפדיון (ברוטו) על מלוות קצרי מועד (טרם הוגדרה הצעה לקביעת ריבית המינימום על השקעת פיקדונות ללא תנועה במט"ח). בפיקוח על הבנקים מסבירים כי הגישה החדשה מנסה לשלב את הצורך בשמירה על ערך הכסף ובמתן תשואה הוגנת עליו, מבלי לפגוע בנזילותו וזמינותו ללקוח. דרך ההשקעה של פיקדונות מתחדשים, ופיקדונות ניירות ערך שהפכו לחשבונות ללא תנועה תהיה בהתאם לתנאים המקוריים שסוכמו עם הלקוח. כיום מושקעים כספי פיקדונות ללא תנועה באפיקים שונים, בהתאם למקורם. השקעה של חשבונות עו"ש תלויה בגובה הסכום, כאשר סכומים שמעל 5,000 ש"ח מושקעים במלוות מדינה. במשך השנים התקבלו תלונות שונות בנוגע לדרכי ההשקעה. היו שטענו שההשקעה כפי שנקבעה פוגעת בנזילות, ואינה מאפשרת ללקוחות המעוניינים בכך למשוך את כספם. אחרים התלוננו על כך שערכם של מלוות המדינה ירד בתקופות מסוימות, והלקוחות הפסידו יותר משהיו מפסידים אילו כספם לא היה מושקע כלל. בנוסף, בביקורות שנערכו נמצא שבמקרים רבים הריבית המשולמת על פיקדונות ללא תנועה נמוכה מהריבית על פיקדונות דומים בחשבונות פעילים. בפיקוח על הבנקים מדגישים, כי מדובר בנושא רגיש ומורכב, והפרסום המוקדם של ההצעה נועד לאפשר לכל גורם המצוי והמעוניין בנושא לשלוח את הערותיו והצעותיו. הטיפול בהצעת המדיניות החדשה הוא בראשיתו. דיון מקדמי עם הבנקים על ההצעה יערך בראשית מאי. לאחר קבלת הערות כל הגורמים הנוגעים לנושא תגובש הצעה סופית לתיקוני החקיקה הדרושים ליישום המתכונת החדשה.