לכל חומר/אוביקט ישנו מקדם עמידות סטטי, שהולך ויורד ככל שהחומר/האוביקט
נחשף וסופג כוחות ולחצים.

הנושא מאד מורכב וצריך ידע פיסיקלי ותחום של הנדסת חומרים.


מבלי להכנס לדיון אקדמאי, נמחיש את הדבר הבא בכדי לחדד את הסוגיה מבחינה פרקטית:
נגיד ויש לנו קורת בטון של מבנה.
יש לה (לקורה) מקדם עמידות סטטי של עומס כלשהו נאמר בכוון וקטור מסוים
העומד על 1000 ק"ג.
(כמובן שיש גם מקדם עמידות שאיננו סטטי אבל לא נכנס לזה כרגע).

כאמור, ביום "היוולדה" של הקורה, היא עומדת כאמור בעומס סטטי בן 1000 ק"ג.

כוחות עשויים לפעול כנגד הקורה במשך השנים, יכולים הם להיות בני מאות קילוגרמים
(אבל לא לעבור את ה- 1000 ק"ג)
והקורה תמשיך לעמוד מולם איתנה שנים על גבי שנים.

ישנו תחשיב מורכב המעריך מהו העומס המצטבר (מטיפוס מסוים)
אמפליטודה וזמן - אותו הקורה תוכל לספוג ולשרוד.

כמובן שלאורך השנים "קשיחותה" של הקורה תרד, והמקדם הסטטי שלה אשר עמד
על 1000 ק"ג במקור, ילך וישחק גם הוא עם הזמן.

עכשיו, מבלי להכנס כאן לרמה אקדמאית, נאמר באופן גס, שהקורה תוכל "לספוג" מטחים חוזרים
ונשנים של עומסי 900 ק"ג (שים לב זה כמעט עומס מלא של 1000) מבלי שיקרה לה מאומה ומבלי
שהמקדם הסטטי שלה יפגה "באופן משמעותי".

ומבחינה פרקטית:
אם יש לנו אוביקט שדורש כוח 100 בכדי לגרום לו לקרוס,
נסיון להטיח כלפיו פעמיים כוחות של 90 "בתקווה שהוא יהרס", עשוי להיות נסיון עקר.

או במילים אחרות ופרקטיות: כדאי לתת לו מכה אחת "חזקה מספיק"
ולגמור עם זה כי פעמיים 90% הינו כוח שכנראה ולא יעשה את העבודה.


שים לב כי הכל כאן "מאד בכלליות",
כמובן בכלל מבלי שנכנס למושגים שונים ופרקטיקה:
כגון אלסטיות של חומרים, פלסטיות, טיפוסים שונים של סוגי כוחות הפועלים,
מתקף, כוחות מצטברים והשפעתם וכו'.... אלא רק מאד מאד בכלליות.