יום כיפור

רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א

"אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא... וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם"(ויקרא כ"ג, כ"ז-כ"ח).

בלשון התורה היום הקדוש הזה נקרא יום "הכיפורים" בלשון רבים, וכן בלשון חז"ל"שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כוהן גדול.."(יומא א')וכן בתפילה:"מקדש ישראל ויום הכיפורים".

לעומת זאת, בלשון בני האדם מכונה יום זה "יום כיפור" בלשון יחיד. לא מצינו כמעט, בלשון המדוברת היום, אנשים שיזכירו את היום הקדוש "יום הכיפורים". מה הבסיס להבדל זה? האם זה נובע מעצלות גרידא, לומר מילה יותר קצרה: כיפור במקום כיפורים? כך שואל הרב נבנצל שליט"א. אומר הרב: יתכן שבזמננו ראוי יותר להגיד יום כיפור בלשון יחיד. ולמה? משום שבזמן שבית המקדש היה קיים היו כמה פעולות לכפרת העם: הכהן הגדול היה מקריב קרבנות ומזה מדמם בקודש הקודשים ומחוץ לקודש הקודשים; שני שעירי יום הכיפורים שאחד מהם, השעיר שעלה עליו הגורל לעזאזל היה נשלח "אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה" (ויקרא ט"ז, כ"ב) מעשה הקטורת וכו'. אי לכך, נאה ויאה לקרוא ליום זה בימים אלו "יום הכיפורים" על שם ריבוי הכפרות שנועדו להלבין עוונותיהם של ישראל.

אולם היום לא נותר לנו שום דרך כפרה מכל האמור: אין לנו היום כפרה אלא בתשובה.

בהגיע עיצומו של יום ביחד עם חזרה בתשובה, זה ה"כיפור" היחיד שנשאר לנו. לכן מתאים יותר היום להגיד "יום כיפור".

חובה קדושה אם כן, לנצל את הדבר היחיד שנותר לנו: התשובה. אבל צריכים לדעת איך ועל מה לחזור בתשובה. לשם כך נעיין קצת בקרבנות של יום כיפור כדי שנוכל להבין מה מטרתם ויתקיים בנו "ונשלמה פרים שפתינו".

פר ושעיר של יום הכיפורים באים לכפר על טומאת מקדש וקדשיו. (מי שנכנס למקדש כשהוא טמא או מי שאוכל קרבן קדשים כשהקורבן טמא והוא טהור או כשהקורבן טהור והוא טמא)חומרת העבירה מתבטאת בכפרה הנדרשת מהחוטא - הבאת שני הקורבנות (פר ושעיר) לעומת כל שאר העבירות שמתכפרות על ידי השעיר המשתלח לעזאזל.

ובכל זאת ישנה סיבה נוספת להבאת קרבנות אלו. אנחנו אומרים בתפילת יום כיפור: "כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון" לכאורה יש כפל לשון "סלחן לישראל" "מחלן לשבטי ישורון" מה הסיבה לכך? מסביר הרב חיים זוננפלד זצ"ל: "סלחן לישראל" הכוונה היא לחטא העגל שעליו נאמר: "אֵלֶּה אֱלֹהיךָ יִשְׂרָאֵל"(שמות ל"ב, ד') ופירוש הברכה: אתה סלחן לאותו חטא שאמרנו בו "אֵלֶּה אֱלֹהיךָ יִשְׂרָאֵל", "ומחלן לשבטי ישורון" הכוונה לחטא השבטים שמכרו את יוסף. ומה המיוחד בשני חטאים אלו? חטא העגל, החטא הראשון שעם ישראל חטא לאחר מתן תורה, הוא שורש כל העבירות שבין אדם למקום. ואילו חטא השבטים (מכירת יוסף) הוא שורש כל העבירות שבין אדם לחבירו.

וכשאנחנו באים לבקש סליחה על עוונותינו ביום כיפור, אנחנו מבקשים על שורש העבירות שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו. על פי זה מסביר הרב את סיבת הבאת פר ושעיר של יום כיפור. הפר מזכיר את חטא העגל. והשעיר מזכיר את מכירת יוסף."וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם" (בראשית ל"ז, ל"א) ומוסיף הרב: אולי זה הטעם לכך שהפר של יום הכיפורים בא מכספי הכהן הגדול (יומא נ"א) ואילו השעיר בא מכספי העם, ממחצית השקל (שקלים פ"ד, מ"ב) כי העגל נעשה ע"י אהרון, הכהן הגדול. ולכן על הכהן הגדול, מצאצאי אהרון, להביא מכספו קרבן כפרה. ואילו במכירת יוסף נכשלו כל השבטים ולכן השעיר הבא לכפר על חטא זה בא מכספי העם.

מה ההסבר של חטא העגל? "אֵלֶּה אֱלֹהיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" וכי אפשר לחשוב שעם ישראל האמינו שהפסל הזה שעכשיו נוצר ע"י אהרון הוא מי שהוציא אותם ממצרים לפני שלושה חודשים? ברור לנו שלא בשוטים עסקינן אלא בדור דעה, דור שזכו לשמוע מפי הגבורה את שתי הדיברות הראשונות. אם כן, על מה חשבו עם ישראל כשאמרו משפט זה? כוונתם של ישראל הייתה כפי שהסביר הרמב"ן (שמות ל"ב, א') שהעגל הוא החפץ שעליו תשרה השכינה. העגל יבוא במקום משה שכבר איננו, והוא ימשיך להיות המנהיג שידריך אתם בדרכם לארץ הקודש. עמ"י "החליטו" שהשכינה תשרה בעגל ועל זה הייתה תביעה גדולה עליהם. הקב"ה הוא סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות ואי אפשר להכריח אותו לכלום. רק הקב"ה יכול לקבוע היכן הוא רוצה להשרות את שכינתו.

אפשר ללמוד היום לקח גדול מנקודה זו. הרבה פעמים אנחנו רוצים "לקבוע" לקב"ה היכן לשכון. בסעודת חתן וכלה אנחנו אומרים: "ברוך אלוקינו שהשמחה במעונו..." ואנחנו שואלים: האם עשינו את כל המאמצים בשביל ששמחת חתן וכלה תהייה באמת מעונו? האם שמרנו על כללי הצניעות שקבעו לנו חז"ל על מנת שלא נגיע למצב ש"וראה בכך ערוות דבר ושב מאחריך"? לפעמים לצערנו אי אפשר לברך לפני הכלה עצמה!!! זאת אחת הנקודות שצריכים לחזור בתשובה עליה.

בנוסף לטעות הזאת בחטא העגל הייתה טעות נוספת, משה רבנו מצווה את העם לפני עלייתו להר "וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם" (שמות כ"ד, י"ד) לכל שאלה הקשורה להלכה או להשקפה יש לכם למי לפנות: חכמי ישראל, הם אלה שיפסקו לכם מה לעשות, ובמקום לבוא לאהרון או חור לשאול מה לעשות בשעה שמשה לא חזר מההר, הם באים להכתיב לאהרון מה לעשות: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (שמות ל"ב, א') זו עברה גדולה להכתיב לחכמי ישראל מה לפסוק ומה לומר, חייבים לכופף את עצמנו לדעת חכמים. זאת נקודה שחייבת תיקון. היום על כל פסיקה של רבותינו יש שמגישים בג"ץ ורוצים להכריח שדעת תורה תהייה כפי שבג"ץ קובע, נורא ואיום!

שאלו פעם את אביו (ז"ל) של הרב נבנצל שליט"א, בעקבות סכסוך בין הרבנות לבין הממשלה, "מה לדעתך תפקידם של הרבנים?" והוא ענה להם תשובה מבריקה: "לא אנחנו צריכים לומר לרבנים מה תפקידם אלה הרבנים הם שצריכים לומר לנו מה תפקידנו".

חייבים להיות כפופים לדעת תורה, כל מה שקשור להלכה רק חכמי ישראל מוסמכים להתוות לנו אורח חיים. הרי לנו עוד נקודה שחייבים לחזור בתשובה עליה.

כל האמור כאן זאת רק התחלה. יש לנו לעיין בכל התפילות והבקשות, בסדר העבודה של יום כיפור, ללמוד אותם היטב ולהפיק מהם לקח על מנת שכל תפילתנו תתקבלנה ברצון.


שבת שלום וגמר חתימה טובה
יצחק חלבה

לעילוי נשמת אברהם בן טאוס ת.נ.צ.ב.ה לעילוי נשמת רחל בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה..

לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת שרה בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת שושנה בת מרכדה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת יעקב בן בהייה ת.נ.צ.ב.ה.

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm