מבחינת נקודת המוצא שלי ושל אחי (תיכף תבין למה אני מכניס גם אותו לכאן), אנחנו כמוך- בוגרי יחידה קרבית, תעודת לוחם, וקורס מ"כים.
לקראת השחרור קיבלנו שנינו פניות ממשרד רוה"מ וויתרנו. אני יודע שאני לא מתאים לעבודה הזאת, אחי ניסה להתקבל אך לא היו תקנים לתפקיד שבו הוא היה מעוניין.
בסופו של דבר, שנינו הגענו לאותו מקום עבודה, בהפרש של שלוש שנים.
אני עבדתי שם במשך שנתיים במחלקת מו"פ של מוצר שעשוי להציל חיים רבים היום ובעתיד, ואחי מאבטח באותו מפעל (למען האמת, הוא נמצא עכשיו במשמרת לילה).

היתרון של העבודה שבה עבדתי היה הנסיון בתחום, ועבודה עם אנשים מומחים בתחומם ומקושרים במקומות הרלוונטיים, דבר שהיה יכול להועיל לי במידה והייתי הולך ללמוד הנדסת חומרים או הנדסת מכונות.
האמת היא שרציתי ללמוד את זה אבל לאחר שסיימתי את מכינת הטכניון החלטתי שזה לא בשבילי- שנאתי כל רגע במוסד האקדמי המזוויע הזה.
החיסרון בעבודה היה שהשכר לא היה משהו בכלל (קצת יותר ממינימום, אבל קיבלתי את המענק על המועדפת).

אחי התלבט בין עבודה דומה לשלי (אותו מקום, שכר נמוך יחסית, רכישת נסיון והיכרות עם אנשים שכדאי להכיר) ולבסוף בחר באבטחה באותו מקום- יותר כסף (תעריף פר שעה גבוה יותר), הרבה יותר שעות עבודה בחודש, דבר שמתבטא במשכורת הגבוהה פי 2 מזאת שאני הרווחתי שלוש שנים קודם, אבל הוא לא רוכש נסיון כלשהו (חוץ מלהסתובב עם אקדח, מכשיר קשר ו"עוזי" עליו).

לאחר שעזבתי את הטכניון, התחלתי ללמוד משפטים. חברים המליצו לי לנסות להתקבל למשמר בתי המשפט- יחידת האבטחה של בתי המשפט בארץ.
לאחר יום מיון ושני ראיונות, הגעתי לקורס של המשמר, עברתי אותו והיום אני עובד בהיכל המשפט בחיפה.
מדובר בעבודה מצויינת לסטודנטים, אנחנו עובדי מדינה (על כל המשתמע מכך), התנאים מצויינים, החבר'ה צעירים כולם, קיים המון עניין בעבודה, ומה שהכי חשוב מבחינתי- מפגש יום יומי עם עורכי הדין והשופטים, דבר שלי יכול לעזור רבות בעתיד כאשר אחפש התמחות.

לסיכום:
עבדתי בעבודת ייצור- כסף לא משהו, רכשתי הרבה נסיון בתחום, עבדתי עם אנשים מהתחום הרלוונטי ומהאקדמיה. מצויין למי שרוצה לעבוד בתחום כמהנדס.
אחי מאבטח- כסף מצויין לחייל משוחרר שעדיין לא התחיל ללמוד, המינוס הגדול הוא שאין לו כמעט חיים, והוא קורע את התחת (אבל שוב, הכסף טוב).
העבודה הנוכחית שלי- אני לא אהיה מיליונר משם, אבל זאת עבודה מושלמת לסטודנט, בעיקר למשפטים.

בכל אופן, תשכח מאבטחת אוניות וקרוזים, יש לי שני חברים ששברו חוזה וברחו משם.

אם בעתיד תרצה לנסות להתקבל למשמר, פנה אליי בפרטי.

לעולם אשא דגלך בגאווה