קשר חשמלי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת גיא לשם
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
סלולריים מוצפנים, מיילים סודיים ופגישות חשאיות במלונות פאר - כך הצליחו חברות ענק מאירופה ומיפאן להקים קרטל חובק עולם, שמכר ליצרניות חשמל ציוד במחירים מנופחים, תיאם מכרזים וגילגל עשרות מיליארדי דולרים. בחברת החשמל הישראלית ידעו - אך משום מה בחרו לשתף פעולה ולבזבז כספים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P121007/c.0.1210.140.1.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
בחודש שעבר חשף TheMarker כי דירקטור לשעבר בחברת החשמל, השופט בדימוס דן כהן, חשוד בקבלת שוחד מחברת סימנס תמורת קידום עסקיה עם החברה. מבחינתם של ראשי חברת החשמל עיתוי הפרסום היה מאוד לא נוח: כמה ימים לפני כן פורסמו הדו"חות הכספיים של החברה, שמהם עלה כי היקף חובותיה הוא 47 מיליארד שקל - והיו"ר מוטי פרידמן שב והתריע כי הדרך היחידה לצאת מהמשבר עוברת דרך העלאת התעריפים ב-10%-15%.

מהפרטים שנחשפו בפרשת דן כהן-סימנס עלה כי בסיועו של הדירקטור המשוחד לכאורה הקדימה חברת החשמל את רכישתן של חמש טורבינות גז במחיר של כחצי מיליארד שקל כל אחת. שתיים מאותן טורבינות עוד לא נכנסו לשימוש - אף שנרכשו ב-2004.

בכירים בחברת החשמל התקשו להסביר כיצד הוצדקה הקדמת הרכישה ואיך מבקשת החברה לגייס הון מהציבור בהנפקת אג"ח אם זו הדרך שבה, לפי החשד, מתקבלות בה החלטות על הוצאה של מיליארדים.

ואולם דו"ח של נציבות האיחוד האירופי, הנחשף כאן בראשונה בישראל, ותביעה אזרחית נגד חברת החשמל מעלים חשד כי הכסף הגדול שהוציאה לכאורה חברת החשמל בעבור הטורבינות המיותרות הוא רק חלק קטן יחסית מהתמונה. חיבור ממצאי הדו"ח לטענות העולות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P121007/c.0.1210.140.2.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מהתביעה מעורר חשש ממשי כי בחברת החשמל הוציאו במשך השנים סכומים גדולים בהרבה בעבור רכישת ציוד במחירים מופקעים, כשבידי החברה היו אלטרנטיבות זולות באופן משמעותי.

הדו"ח האירופי בדק חשדות לגבי קיומו של קרטל, שבו היו חברות היצרניות הגדולות בעולם של ציוד תשתית ואנרגיה, בהן סימנס, אלסטום, שניידר, טושיבה ומיצובישי. הדו"ח קבע נחרצות כי לפחות מאז 1988 עשקו אותן חברות את חברות החשמל בעשרות מדינות בעולם באמצעות תיאום מחירים וניפוחם בסכומים המוערכים בעשרות מיליארדי דולרים.

אף שכמה מהחברות הן תאגידי ענק בינלאומיים רבי השפעה בצמרות הממשל של מדינות אירופה, נציבות האיחוד לא שיחקה משחקים: קנס חסר תקדים של כ-750 מיליון יורו (כ-4 מיליארד שקל) הוטל על החברות, כל אחת לפי מידת אשמתה. את הקנס הגדול ביותר, כ-397 מיליון יורו, ספגה סימנס שהובילה את הקרטל. כמה מדינות כבר החלו בנקיטת צעדים עצמאיים נגד החברות שסיפקו להן את הציוד. היעד הסופי הוא הטלת קנסות בגובה זהה לסכומים ששולמו.

אותן חברות פעלו גם בישראל וסיפקו ציוד דומה לחברת החשמל. מסמכים שהגיעו ל-TheMarkerWeek מגלים כי בכירים בהנהלת חברת החשמל היו מודעים לקיומו של הקרטל, דיברו עליו באופן גלוי לפרוטוקול ואף ציינו שהחברה משלמת מחירים גבוהים כשהיא משתפת פעולה עם התופעה.

לפי תביעה שהוגשה בשנה שעברה בשם חברת אי.ג'י תעש, בחברת החשמל העדיפו להמשיך לעבוד עם חברות הקרטל ודאגו לחסל כל יוזמה למציאת אלטרנטיבות זולות, שהיו אמורות לספק גם עבודה לתעשייה הישראלית. אלא שבניגוד למדינות רבות בעולם, בישראל איש אינו טורח לחקור את הפרשה - למרות הממצאים הקשים.

25 אלף עמודים של ראיות

בבוקר חורפי במארס 2004 נכנסו למשרדי נציבות האיחוד האירופי בבריסל שלושה עורכי דין חמורי סבר, שנשאו בידיהם תיקים מלאים במסמכים. היו אלה מסמכים של קונצרן הענק ABB, שמרכזו בשווייץ, העוסק בייצור ובפיתוח מוצרי אוטומציה לתחנות כוח לייצור חשמל.

עורכי הדין היו בדרכם לפגישה שנקבעה זמן קצר קודם לכן עם אנשי הוועדה העוסקת בפיקוח על הגבלים עסקיים וקרטלים במדינות האיחוד האירופי. הם נשלחו על ידי הנהלת התאגיד השווייצי עם מסר פשוט: בתמורה לחסינות גורפת הם יעבירו לוועדה מידע שיוכיח כי 14 החברות המובילות באירופה וביפאן בתחום של ייצור ציוד לתחנות כוח פעלו במשך שני העשורים האחרונים כקרטל. הקרטל הכתיב מחירים מופקעים לכל מדינה (מלבד ארה"ב וקנדה) שרכשה בשנים 1988-2004 מסדרים אוטומטיים (חוליה חשובה בהולכת החשמל לצרכנים) לתחנות לייצור חשמל ולתחנות משנה.

אנשי הוועדה הבינו מהר מאוד איזה אוצר הניחו עורכי הדין של ABB על שולחנם. מדובר בשוק המגלגל כ-2.5 מיליארד יורו בשנה, שמעורבות בו חברות ענק כמו סימנס ו-AEG הגרמניות, אלסטום הצרפתית, ומיצובישי, היטאצ'י וטושיבה היפאניות.

הסבר קצר, כדי להמחיש את היקף השוק: מסדרים הם חוליה מרכזית בהולכת חשמל, שתפקידם ניתוק קטעים מסוימים ברשת הארצית במקרה של תקלה או צורך בתחזוקה. בכל תחנה לייצור חשמל מותקניםכמה מסדרים, ובתחנות משנה הפרושות לאורך הרשת ובתוך ריכוזי אוכלוסייה מותקנים מאות ולעתים אלפי מסדרים נוספים. ללא ציוד מיתוג אמין חשופה הרשת להשבתות תכופות.

לאחר כמה שבועות של מגעים חשאיים עם נציגי ABB החליטה הוועדה להעניק לחברה חסינות מלאה תמורת עדות מפורטת שתחסל את הקרטל. שבועיים לאחר החתימה על הסכם החסינות, במהלך חסר תקדים, פשטו פקחים מטעם הוועדה על עשרות משרדים ונציגויות של 13 החברות האחרות בקרטל והחרימו 25 אלף עמודים של ראיות שהועברו לבריסל.

פחות מיממה לאחר הפשיטה לא פסקו הטלפונים במשרדי הוועדה לצלצל. היו אלה נציגים מטעם כל החברות, שחשו את האדמה רועדת תחת רגליהם והודיעו כי ישמחו לשתף פעולה.

חוקרי הוועדה, שהמשיכו לבדוק את הפרשה במשך יותר משנתיים מאז אותה פגישה היסטורית, לא היו צריכים להתאמץ במיוחד. אנשי ABB "זימרו" ללא הפסקה במשך שבועות ארוכים ופרשו בפני החוקרים את סיפורה של רשת סודית שהקימו החברות האירופיות. החברות אף חששו מתחרות מצד יריבותיהן מיפאן - ובמקום להתחרות בהן פשוט צירפו אותן להסכם, שממנו יצאו כולם מרוצים ועשירים הרבה יותר.

לפי דו"ח הוועדה, שהוגש לנציבות בפברואר השנה, מאז אפריל 1988 ועד מאי 2004 גרמו חברות הקרטל נזק כלכלי עצום לכל מדינה שחברת החשמל שלה רכשה מסדרים. מדובר במדינות באסיה, אפריקה, המזרח התיכון, דרום אמריקה, מרכז ומזרח אירופה - וכמובן במערב אירופה. הנזק הכולל נאמד במיליארדי יורו, שהתקבלו באמצעות תיאום מחירים וניפוחם.

פגישה סודית בווינה

123 עמודי הדו"ח, המצונזרים בחלקם מטעמים משפטיים, מזכירים לעתים סרט מתח קלאסי: שורה של תאגידי ענק בינלאומיים המחלקים ביניהם את העולם, מגבשים מערכת חוקים פנימית ומסייעים זה לזה להתעשר בסכומים כמעט דמיוניים.

לפי העדויות שנפרשו בפני הוועדה, הכל החל באפריל 1988, כשהחברה הגרמנית סימנס גילתה שהיא סובלת מקשיים בשוק הגרמני עקב תחרות מצד יצרניות יפאניות. בהנהלת החברה, שללא כל קשר נחשדת כיום במתן שוחד בהיקפים נרחבים בכמה מדינות באירופה וגם בישראל, בחרו בפתרון יצירתי שאינו מחייב התייעלות. נציג ההנהלה נשלח בחשאי להנהלות של כמה מהמתחרות האירופיות המובילות וזימן אותן לשלוח נציגים לפגישה חשאית שנקבעה במלון מריוט בווינה.

בפגישה התייצבו נציגיהן של שמונה חברות מאירופה, שהגיעו עם מסר דומה: חייבים לעשות משהו כדי למנוע הורדת מחירים. הפתרון שגובש באותה פגישה נראה לקוח מעולם הפשע המאורגן: הנציגים שירטטו על מפת העולם אזורי שליטה, כשכל חברה ניסתה לזכות בכמה שיותר נתחים בהתאם לכוחה בשוק.

הרעיון הכללי היה להשאיר את מדינות הבית של החברות ללא תחרות מבחוץ, ולחלק את שאר המדינות כך שכל חברה תוכל לעבוד ללא הפרעה. כדי למנוע חשדות הדדיים סוכם שכל חברה בקרטל תיידע את יתר השותפות לגבי כל מכרז שמתפרסם באזור שעליו הופקדה.

החברות בקרטל גיבשו נוסחה פשוטה, שלפיה כמה מהן הגישו לכל מכרז הצעות גבוהות בהרבה מהצעתה המנופחת ממילא של החברה שסומנה כזוכה. כך התקיימו המכרזים רק למראית עין ולמעשה אפשר היה לגבות כל מחיר. את הפרטים הקטנים השאירו נציגי החברות לעורכי הדין, שניסחו תקנון מפורט אשר קבע מכסות קבועות שחולקו בין החברות, נוהלי עבודה ואפילו מנגנון ענישה לחברה שתעז להפר את ההסכם.

נציג סימנס, שהיתה הגדולה מבין החברות, נבחר כמזכיר הקרטל. כדי לשמור על קשר בין החברות נקבע כי פעם בשבועיים ייפגשו מנהלים בכירים בהן במלונות סמוכים לשדות תעופה באירופה.

כדי להתוות אסטרטגיה לקרטל נקבעו גם פגישות שנתיות, שאליהן שלחו החברות בדרך כלל את יו"ר הדירקטוריון או את סגנו. הפגישות נמשכו כמה ימים, והתקיימו בדרך כלל במלונות יוקרה או באחוזות ברחבי אירופה. הבכירים ישבו סביב שולחן עגול, העלו סוגיות ארוכות טווח, חלקו מידע על בכירי השלטון במדינות שבהן פעלו וקיבלו סקירות מקצועיות ממומחים שניתחו בעבורם את השוק.

כבר בשנה הראשונה לפעולת הקרטל הצליחו המתחרים מיפאן לגלות את קיומו. היפאנים הבינו שכדי להישאר בשוק העולמי הם חייבים להצטרף, ובתחילת שנות ה-90 כבר פעלו לצד החבורה האירופית כשותפים לכל דבר. המכסות האזוריות הוקצו מחדש. מהשלב הזה, קובע הדו"ח, כל השוק העולמי בתחום היה שבוי בידי הקרטל.

עם התפתחות אמצעי התקשורת האלקטרוניים נהפכו הפגישות הדו-שבועיות למיותרות ואת מקומן החליפה הטכנולוגיה. חוקרי הוועדה גילו מאות תיבות דואר אלקטרוני אנונימיות שפתחו החברות על שרתי דואר חינמיים כדי להעביר ביניהן מסרים ומידע.

חברת סימנס, המייצרת גם טלפונים סלולריים, ציידה את כל החברות במכשירים מוצפנים שהוחלפו מדי פעם כדי למנוע האזנות. לכל אחת מהחברות נקבע קוד ולכל אחד מהנציגים הוענק כינוי מזהה, כדי למנוע צורך בשימוש בשמות האמיתיים.

במשרדי אחת החברות נתפס מדריך לשימוש בתוכנות ההצפנה Blowfish, ובו הנחיות ביטחון שדה להחלפת מפתח ההצפנה והוראות להעתקת מסמכים לזיכרון נייד (דיסק און קי). בין השאר, נקבע כי יש לפתוח את המסמכים רק על גבי מחשבים ללא שיוך ארגוני או קשר לחברות.

לפי התיאור הנחשף בדו"ח, מבלי שאף אחת מהחברות הכחישה זאת, נוהלה השיטה בהצלחה עד שמסיבה שאינה מוזכרת החליטה החברה השווייצית ABB שמספיק לה. לאחר בחינה משפטית של הראיות ושימוע לכל אחת מ-13 החברות החליטה הוועדה להטיל עליהן קנס חסר תקדים בהיקף כולל של 750 מיליון. כל חברה נדרשה לשלם בהתאם לנתח השוק שבו שלטה בקרטל.

רבין משתכנע

באמצע שנות ה-90 עלתה צריכת החשמל בישראל, עקב התעוררות המשק לאחר שנות האינתיפאדה הראשונה והקמתם של עשרות יישובים חדשים. פריחת המשק והערכות כי המזרח התיכון ייהנה בקרוב מהשקעות בינלאומיות הובילו את הקרטל ללטוש עיניים גם לשוק הישראלי.

בחברת החשמל רכשו בשני העשורים האחרונים מאות ממתגים - רובם מתוצרת סימנס, אלסטום ו-AEG, שהיו מהחברות המובילות בקרטל. סימנס היתה הספקית העיקרית של המסדרים היקרים יותר, המשמשים למיתוג מתח גבוה בתחנות המשנה. בסך הכל היא סיפקה לחברת החשמל כ-70 יחידות מיתוג, שעלות כל אחת מהן מוערכת ב-10 מיליון דולר.

AEG ואלסטום, שרכשה אותה מאוחר יותר, סיפקו כ-200 יחידות קטנות יותר. ABB סיפקה גם היא כמה עשרות יחידות. מדובר בציוד רגיש שתחזוקתו דורשת ידע טכני - ובעבורה שילמה חברת החשמל בנפרד. במקרים מסוימים, למשל טורבינות הגז בפרשת דן כהן, נרכשו ממתגים שלא נעשה בהם כל שימוש ולבסוף ניזוקו בשל תנאי אחסנה לקויים.

בכירים בחברת החשמל ידעו לאורך כל הזמן על קיומו של הקרטל וכי החברה משלמת מחירים מופקעים. הרמטכ"ל לשעבר דן שומרון, שכיהן באמצע שנות ה-90 בתפקיד יו"ר תעש, שמע על המחירים המופקעים והקרטל וזיהה הזדמנות בעבור החברה שבראשה עמד.

ב-1992 הוא פנה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, וסיפר לו על תוכניתו לייצר בישראל רכיבים לרשת החשמל - דבר שייצור מקומות עבודה ויעודד טכנולוגיות מקומיות. רבין השתכנע ומנכ"ל משרדו, שמעון שבס, הנחה את חברת החשמל לשתף פעולה.

נציגי תעש וחברת החשמל נפגשו והחליטו לקדם ייצור מסדרים, שיפסיק את התלות בקרטל. בפגישה הציגה תעש תוכנית לייצור משותף עם חברת NIIVA הרוסית, שנחשבה יצרנית מובילה בתחום במזרח אירופה. לצורך ביצוע הפרויקט הוקמה חברה בשם אי.ג'י תעש.

בחברת החשמל חששו בתחילה, אך היו חייבים למלא אחר ההנחייה הממשלתית. מנכ"ל החברה דאז, רפי פלד, הורה לאנשיו לפעול להסמכת החברה הרוסית ותעש לפיתוח המסדרים לאחר שהטכנולוגיה המוצעת תיבדק במעבדה ניטרלית. נציגי חברת החשמל אף ביקרו בתחנות כוח ברוסיה שבהן פועלים מסדרים מתוצרת NIIVA.

ב-2001, חמש שנים לאחר שהפיתוח המשותף יצא לדרך, הציגו אנשי תעש את הפיתוח בפני נציגי חברת החשמל. בפרוטוקול של אותה ישיבה נשמעו אנשי חברת החשמל אמיצים מאי-פעם: "חברת החשמל מעוניינת לקנות טכנולוגיות משובחות במחירים זולים", סיכם המשנה למנכ"ל (שפרש בינתיים) דוד קון. "כרגע מחירי המסדרים גבוהים ומנוהלים בקרטל".

יונה שוויצר, ראש אגף תכנון בחברת החשמל המכהן בתפקידו גם כיום, הפליא לשבח את הטכנולוגיה החדשה ויתרונותיה: "שבירת הקרטל על ידי הצלחה בישראל ובחו"ל תאפשר יישום הטכנולוגיה הזו גם במקומות ללא צפיפות אורבנית", אמר.

תביעה של 50 מיליון שקל

דן שומרון, שמשמש עד היום יו"ר אי.ג'י תעש, הגיש בשנה שעברה בשם החברה תביעה בסך 50 מיליון שקל נגד חברת החשמל. מהתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ישי שריד, נטלי רקה וגל חת לבית המשפט המחוזי בחיפה, עולה כי בחברת החשמל נשארו הדיבורים רק בפרוטוקול. בפועל פשוט העדיפו בחברה להמשיך לעבוד עם הקרטל.

על הנייר סוכם כי בשלב ראשון תספק תעש לחברת החשמל שישה מסדרים במחיר הנמוך ב-20% ממה שביקשה אלסטום, החברה בקרטל. עם חתימת ההסכם נקבע גם לוח זמנים מחייב.

ואולם לפי התביעה, בשלב זה החלו בכירים בחברת החשמל "לנקוט סחבת ולהערים קשיים בלתי סבירים (...) הם הציגו דרישות טכניות חדשות שלא נכללו בהסכם ואף ניתקו מגע לתקופות ארוכות בניגוד להתחייבות בהסכם".

גם התחייבות נוספת של מנכ"ל חברת החשמל, שטען כי הפרויקט חשוב לחברה, נשארה רק על הנייר. לפי התביעה, נראה שבחברת החשמל חיפשו כל תרוץ כדי לבטל את המיזם שהיה חוסך לחברה ולציבור בישראל כסף רב. באוגוסט 2005 הודיע יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, שלמה רוטמן, כי לאחר דיון הוחלט להפסיק את שיתוף הפעולה עם תעש - והסיכוי לייצור מסדרים זולים נקבר סופית.

במועד שבו בוטל ההסכם עם תעש כבר התנהלה באירופה החקירה לגבי קרטל החברות במלוא המרץ. פעילות הקרטל שותקה ובמדינות בכל העולם נערכו לקראת הדו"ח המסכם. עם פרסום הדו"ח בפברואר 2007 מיהרו צ'כיה והונגריה, שהיו כמו ישראל שווקים חדשים ומתפתחים אשר נפלו כפרי בשל לזרועות הקרטל, לתבוע את השבת הכספים מהחברות שסיפקו להן מסדרים.

בצ'כיה קנסה רשות ההגבלים העסקיים המקומית את הקרטל ב-37 מיליון יורו נוספים ובהונגריה הוא נקנס ב-3 מיליון יורו. הדו"ח הגיע גם לניו זילנד הרחוקה, שם מתנהלים מאז מאי הליכים פליליים נגד אלסטום, סימנס ושניידר, שסיפקו למדינה מסדרים בשנים האחרונות.

עו"ד שריד פנה לפני כחודש בשמו של שומרון לממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, ודיווח על ממצאי הדו"ח - במקרה שאלה לא הגיעו לרשות הישראלית.

שריד צירף לפנייתו מסמכים של חברת החשמל, שמעידים על כך שבחברה ידעו היטב על הקרטל, אך מסיבה עלומה העדיפו להכשיל כל ניסיון להוזלה והעדיפו להמשיך לשלם מחירים גבוהים בהרבה מהנדרש.

שריד ביקש מקן להורות על פתיחת הליכים לגביית הסכומים ששילמה חברת החשמל לחברות בקרטל ועל עריכת חקירה פלילית שתבדוק מה היתה המוטיווציה בחברת החשמל לשתף פעולה עם הקרטל.

עוזרה של קן השיב לפנייתו המפורטת של שריד במכתב קצר, שבו מיהר לקבוע כי אין הוכחה שבחברת החשמל שיתפו פעולה עם הקרטל. את האחריות לגביית הכספים העדיף עוזרה של קן לגלגל לפתחה של חברת החשמל: "בידיה הנתונים הנדרשים והמעמד המשפטי לתבוע את נזקה אם נגרם לה נזק".

מידע מקיף בעניין הועבר כבר לפני כשנתיים לרשות להגבלים עסקיים, שאמורה לפקח על פעילותן של חברות בישראל ולמנוע תיאום מחירים. ואולם במחלקת החקירות של הרשות הסתפקו בחיבור זיכרון דברים ולא קיבלו אישור מהממונה להעמיק את החקירה.

גם כיום, חצי שנה לאחר פרסום הדו"ח החריף, לא ננקט בעניין כל צעד חקירתי או משפטי. בחברת החשמל, שבה ידעו ושתקו במשך שנים, מעדיפים להמשיך הלאה ולא לתבוע את השבת הכספים, שהיקפם נאמד במיליארדי שקלים. את הגירעונות קל יותר לכסות מכיסם של הצרכנים.

חברת החשמל: "לא שילמנו יותר ממחיר השוק"

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "על אף טענותיו של מר דן שומרון, מעולם לא נכרת הסכם בין חברת החשמל לחברת אי.ג'י תעש. הסיבות לכך פורטו בהרחבה בכתב ההגנה, שהוגש על ידי חברת החשמל לבית המשפט.

"הסכם לאספקת הציוד לא נכרת, למרות שיתוף פעולה ממושך ומאמצים בלתי פוסקים שעשו מהנדסי חברת החשמל ומנהליה כדי לסייע לאי.ג'י. תעש. על אף מאמצים אלה הוגשה לחברת החשמל הצעה טכנית נחותה של ציוד חשוב וחיוני לאספקת החשמל. עובדה זו, בצירוף סיכונים מהותיים אחרים שהיו כרוכים בהתקשרות המוצעת עם חברת אי.ג'י תעש, הובילה להחלטה שלא להתקשר בהסכם.

"על אף בירורים שעשתה חברת החשמל, אין כיום בידיה ראיות לכאורה כי שילמה יותר ממחיר השוק באירופה. חברת החשמל בודקת בימים אלה טענות אלה, והיא תפעל בהתאם לממצאים שיהיו בידיה.

"בכל מקרה, יודגש כי בשקלול בין האיכות הטכנית של ההצעה שהגישה חברת אי.ג'י תעש לבין המחיר המוצע, לא התקבל חיסכון של ממש ביחס למחירים שהושגו במכרזים שבהם השתתפו החברות המובילות בעולם בתחום".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]