נתחיל בהסברון קצרצר: לכל קנה יש את המהירות לוע שלו, זה נובע מכמה סיבות, ותק הקנה, כמות הפגזים שהקנה ירה, הטמפ' הסביבתית איפה הצוות מחזיק את החנו"ת ואפילו רמת ההתעקשות של המפקד בניקיון הפגזים וההשקעה בטפל"ש. כמובן שאם מאותה נקודה נירה פגז למרחק של 20 ק"מ פעם אחת במהירות 500 קמ"ש ופעם אחרת במהירות של 520 קמ"ש הוא לא יפול באותה נקודה. קנה שיורה באותה נקודה מספר פגזים המהירות לוע שלו אמורה להיות קרובה ייחסית בין פגז לפגז, אך לקנה שלידו תהיה מהירות לוע שונה לחלוטין (הבדל של 20 קמ"ש זה מאוד הגיוני).

כל פגז שנורה המהירות נמדדת והנתונים נשמרים לתוך המחשב כדי "לחזות" מה תהיה המהירות לוע הבאה, ככל שקנה מודד יותר הסיכוי שהוא יפגע במטרה עולה.

למד מהירות לוע יש כמה תפקידים:

א. כאשר מטווחים (או כמו שהתקשורת אוהבת לקרוא לזה "מאפסים את הקנים") קנה אחד יכול ל"אפס" מספר רב של תותחים באזור, בסוף הטיווח המחשב מחשב את רמת הסטייה תוך כדי שהוא "מוחק" את השפעת מהירות הלוע. במקרים שהקנה לא הצליח למדוד מהירות לוע אז הטיווח הוא פחות אפקטיבי ולפעמים נאלצים לתקן סטיות ליתר הקנים רק אחרי שהם יורים (ובמיקרים קיצוניים אף מתחילים את הטיווח מחדש)
ב. מדידת מהירות הלוע בזמן ירי "לתכלית" (ירי לשם פגיעה במטרה) המחשב כל הזמן מעדכן את נתוני הירי וברגע שהכל עובד כמו שצריך זה עובד ממש יפה, רואים בשטח את השיפור.
ג. במידה והייתה טעות ופגז נפל רחוק מידיי ניתן להסביר את זה בעזרת מהירות לוע, ניתן גם לצפות טעויות ירי מראש ולהודיע לקוחות כמה שניות לפני שהפגז מגיע (לדוגמא, אם המדידה הייתה אמורה להיות 500 ובמציאות היא 450 אז ניתן להודיע לכוחות הקידמיים שהפגז יפול קצר מהמטרה)

מהירות לוע היא דבר טוב מאוד כשהיא עובדת, לצערנו זה לא תמיד המצב, היה לי "הכבוד" להיות בסוללה ניסויית שהמכשירים פשוט לא הצליחו למדוד מהירות לוע (ועברנו כל פעם על כל ההוראות הכי קטנות בספר) וזה פשוט היה תיסכול, ירינו כל כך הרבה פגזים וזה מתסכל לדעת שהזדמנות כל כך טובה לכיול הקנים פשוט התבזבזה לחלוטין.

הגלריה שלי בפליקר