עד שנת 2005 שבאתי בשנת שרות שלי לחלוק כבוד לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל באתי לעצרת רבין בפעם הראשונה ,באתי לחלוק כבוד לראש ממשלה עם הישגים גדולים וחלקם שנויים במחלוקת ,באתי לישמוע איזה בן אדם הוא היה ,עד כמה שהוא חסר לנו ובמקום זאת שמעתי רק דיבורים על ההיתנתקות הממשמשת ובאה ועד כמה היא חשובה ועד כמה היא הולכת לקראות,לדעתי זה היה שימוש ציני ומגעיל של השמאל בארוע שאנשים מכל הקשת הפוליטית באו לחלוק כבוד לראש ממשלה מנוח ,זה פשוט היה מגעיל,לא הלכתי יותר לעצרות פשוט לא יכלתי ליסבול את זה .
לא מיזמן סיימתי לשרת בקו מכבים רעות שביגזרתו נימצא הכפר בילעין ,כל יום שישי היתה שם הפגנה של הערבים מהכפר נגד הגדר וזה לגיטמי אבל מה ששבר אותי היו היהודים שזרקו אלינו אבנים ,המחשבה היתה ממש קשה שאחי איש מעמי ,שונא אותי שאני מנסה להגן עליו הוא מתעב אותי על זה ,קורא לי חייל מסריח ,רק להשלת התמונה היה צריך ליקרוא לי יהודי מסריח, כל מחשבה שלי על הרצון להגן על אזרחי המדינה נמוגה אני מקריב את החיים בישביל יריקה בפרצוף פשוט ככה , צר לי להגיד את זה ,אבל אם השמאל כל כך אוהב את הערבים צריך לעשות לו סיור חינם בג'בלעות עזה ניראה אם מושא אהבתם יחזיר להם אהבה,אבל אין ברירה עם שמאל או בלעדיו זו מדינת היהודים היחידה שיש לנו ,מקום שיש לנו צבא שיעצור רדיפות ופוגרומים.