מאמר העוסק בתחילת דרכה של התעמולה הבולשביקית,
ומתמקד באדם שפיתח את התעמולה למדרגה של אמנות, וילי מינצנברג.
במאמר יש השוואה גם בין שיטות התעמולה הבולשביקית לזו של השמאל בישראל.

אצטט מהמאמר רק את הקטעים הקשורים לנושא, סאקו וונצאטי, שגם בו השתמשו לצרכי תעמולה.
את השאר כדאי מאד לקרוא בקישור. מאמר היסטורי מעניין.

ציטוט:

כבר בשנות ה-20 זיהו מינצנברג ואנשיו שהמיתוס הנגדי המרכזי ל'מהפכה הסובייטית' הוא 'הרעיון של אמריקה', וחיפשו כל הזדמנות להחדיר תיעוב רפלקסיבי כלפי ארה"ב ועמה, לערער את המיתוס של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, כור ההיתוך ושער הזהב, ולקבע את הדימוי של ארה"ב כמקום שוביניסטי, פוריטני ורדוף שנאת זרים. משפטם של סאקו וואנצטי, כמו גם משפטם של 'נערי סקוטסבורו', שימשו פלטפורמות למסעות ציבוריים חובקי עולם, כביכול כדי להוציא לאור את חפותם של הנאשמים אולם למעשה – כדי לערער את המיתוס האמריקני ולחזק את 'מיתוס המהפכה של הפרולטריון'. הקמפיין לטובת סאקו וואנצטי נוהל מברלין: מינצנברג דאג לכינוס אסיפות מחאה ברחבי העולם, לפרסום כתבות המציגות אותם –למרות שסאקו כבר הורשע בעבר במעשה שוד - כקדושים מעונים ולארגון מסעי תרומות למימון סיוע משפטי ו"הגנה" לשניים. נראה כי מינצנברג ידע שסאקו לפחות אשם, אבל מטרתם של מעסיקיו לא היתה להציל את חייהם של שני האנרכיסטים. כשקתרין אן פורטר, כמו מאות סופרים ואמנים בני התקופה, השתתפה במשמרת מחאה בבוסטון, היא העירה באוזני סוכנת הקומאינטרן שהיתה מנהיגת הקבוצה שלה – רוזה בארון, כי למרות קלישותה של התקווה שחיי סאקו וואנצטי יינצלו, היא עדיין מייחלת לכך, השיבה בארון: "יינצלו? מי רוצה שהם יינצלו? איזו תועלת תצמח לנו מהם כשהם חיים?".

ציטוט:

קיץ 1927. לפני שעריו של כלא צ'רלסטון במסצ'וסטס מתקהל המון, במחאה על הוצאתם להורג הקרבה של ניקולה סאקו וברתולומיאו ואנצטי – שני אנרכיסטים, מהגרים מאיטליה, שנמצאו אשמים בשוד וברצח קופאי. באותה שעה, בחזית ארמון בקינגהאם בלונדון שרים המתכנסים את 'הדגל האדום'. ערב קודם מציפים את רחובות ז'נווה 5,000 איש, הופכים מכוניות אמריקניות, בוזזים חנויות שמוכרות מוצרים אמריקניים והורסים בתי קולנוע שמציגים סרטים אמריקניים. לאחר ההוצאה להורג – מתוזמנות עשרות תגובות ברחבי העולם, ביניהן: הפגנות בערי גרמניה שבמהלכן נהרגים שישה מפגינים; מוסף מיוחד של היומון הפאריסאי הקומוניסטי 'הומאניטה', שעל עמודו הראשון מרוחה המילה "רוצחים!"; וצעדת המונים אלימה בפאריס המאלצת הזעקת טנקים כדי להגן על שגרירות ארה"ב בעיר. מאחורי הקלעים של הקמפיין האנטי-אמריקני הזה עומדת אימפריית הלוחמה הפסיכולוגית של וילי מינצנברג, תועמלן קומוניסטי מבריק שכונה בין השאר "האימפרסריו של הקומאינטרן" – הוא האינטרנציונל הקומוניסטי, החזית של לנין לניהול השמאל העולמי לשם קידום העניין הסובייטי. במהלך שנות ה-20' וה-30' הצליח מינצנברג להפיץ את נקודת המבט הסובייטית רחוק ועמוק למעגלי האינטלקטואלים והאמנים במערב (וגם עד אמריקה הלטינית, סין, יפן והודו הגיעה השפעתו) - תוך בחישה בתקשורת, בספרות, בציור, בתיאטרון ובקולנוע.

http://www.israel-academia-monitor....739df2a43f27527