בס"ד



"ותבט אשתו מאחריו, ותהי לנציב מלח"(י"ט, ג')

אמר רבי יצחק: על שחטאה במלח.

באותו הלילה שבאו המלאכים אל לוט, אמר לוט לאשתו: תני לאורחים הללו קצת מלח.

אמרה לו:אף מנהג רע זה(של הכנסת אורחים) אתה רוצה ללמדו כאן(ולהנהיגו בסדום)?!

מה היא עושה? הולכת אל כל שכנותיה ואומרת להן: תני לי מלח, שיש לנו אורחים! (והיא מתכוונת, שיכירו בהם אנשי העיר ויבואו להתנכל לאורחים). דכתיב: "אנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה " וכו'

על כן "ותהי נציב מלח" (=נענשה כאן מידה כנגד מידה)

יש ללמוד מכאן שעל כל חטא שאנו עושים מקבלים עונש כנגד אותו חטא, (אלא אם כן חזרנו בתשובה) כמו שקיבלה אשתו של לוט.



"ויען אברהם ויאמר: הנה נא הואלתי לדבר אל אדני, ואנכי עפר ואפר" (י"ח כ"ז)

לפי הפשט אומר כאן אברהם לה': החלטתי להתחנן לפניך על הצלת סדום, אע"פ שהנני יצור פחות ערך, שנוצר מן העפר, ואיני ראוי שתעשה למעני דבר. אך נשאלת השאלה: מהי כוונת אברהם בדימוי הכפול: "ואנוכי עפר ואפר"?

לדעת רש"י מזכיר, מזכיר בכך אברהם את חסדי ה' עימו בשני מקרים, שבהם הצילו ה' ממות בטוח: וזה לשונו: כבר הייתי ראוי להיות עפר ע"י המלכים(=במלחמתי בארבעת המלכים, שהיו רבים ועצומים ממני): ואפר ע"י נימרוד (שהשליכו לכבשן האש, על נתיצת פסלי האלילים)- לולא רחמיך אשר עמדו לי".

רעיון נאה מובא בשם בעניין זה ע"י רבי יהונתן אייבשיץ מפראג: העפר מתגאה בעתיד.אע"פ שבהווה הוא חסר ערך, קיימת תקווה שאחרי שאנשים יטפלו בו כראוי, יהיה נושא פרי ויביא תועלת לעולם.לעומת זאת האפר מתגאה בעברו. בהווה הוא חסר ערך: אולם לפני שהיה לאפר היה בעל ערך והביא תועלת לעולם.

משום כך מזכיר אברהם בתפילתו על הצלת סדום "עפר ואפר", כדי להבליט את צניעותו ושפלותו כלפי האל בעבר ובעתיד כאחד! הנני משול למי שעברו אפר ועתידו אפר : ולא בזכות אני בא לפניך, אלא בבקשת חסד ורחמים על בריותך.



והאלקים ניסה את אברהם(כ"ב, א')

בא וראה, מה בין הדורות הראשונים לאחרונים: שהראשונים היו מתנסים ע"י הקב"ה , שנאמר " והאלהים ניסה את אברהם" וכן נאמר באנשי דור המדבר:"למען אנסנו, הילך בתורתי אם לא" (שמות ט"ז , ד'). אבל האחרונים ניתנסו ע"י האומות, שנאמר: "ואלה הגויים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל"(שופטים ג', א').

ולמה ניסה הקב"ה את ישראל בשביל לגדלם (=לרוממם ע"פ כל העמים), כדי שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר: מה הוא מגדלם? והוא לא ניסה אותם ועמדו בנסיונם

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tora1.com/other/alachot.jpg]



ראיית ברקים, שמיעת רעמים, וביאור ברכת הקשת.

אדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם".יש לברך את הברכה מייד בשמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך שיעור אמירת המילים "שלום עליך רבי" מסיום הופעת הברק או שמיעת הרעם) אבל אחר כך אינו יכול לברך, אלא ימתין לרעם השני או השלישי.

אין לברך על הברקים והרעמים יותר מפעם אחת ביום, אלא אם כן נתפזרו העננים לגמרי, וזרחה השמש, וחזרו ונתקשרו העננים, שאז יכול לברך שוב, אף על פי שבירך כבר באותו יום. ואם עבר הלילה, אפילו לא נתפזרו העננים כלל, חוזר ומברך על הברקים ועל הרעמים. (ואין קשר בין הברכות, שאף על פי שלא ראה ברק מברך על הרעם.)



השומע קול רעם מתוך שנתו, והתעורר ורוצה לברך על השמיעה, אלא שאם ילך ליטול את ידיו כבר יאבד את הברכה מכיון שיחלוף זמן רב, יכול לברך ועודו במיטתו, על ידי שישפשף את ידיו בבגדו (משום נקיות), ומיד יברך.



הרואה את הקשת מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית, נאמן בבריתו וקיים במאמרו". (ביאור הברכה, שהשם יתברך זוכר את בריתו איתנו, ונאמן הוא שיקיים בריתו שכרת עם נח, שאף על פי שרבו מאד הרשעים בעולם, והיה מן הראוי ח"ו להביא מבול לעולם, עם כל זה הקדוש ברוך הוא נאמן שלא יביא מבול לעולם כמו שנאמר "ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי". ומסיימים את הברכה "וקיים במאמרו" כדי לומר, שאף על פי שעניין הקשת נברא כבר מששת ימי בראשית, והוא מחוקי טבע העולם, מכל מקום השם יתברך קיים במאמרו, שכיוון שאמר שלא יוריד מבול לעולם בוודאי יקיים מאמרו, אף בלא עניין הקשת).



לקוח מהלכה יומית של הרב עובדיה יוסף.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tora1.com/other/Shmirat%20alashon.jpg]

שמירת הלשון(חלק המוסר):

כתוב במסכת ערכין (טו אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא, כל המספר לשון הרע, כאילו כפר בעיקר. שנאמר "אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו איתנו, מי אדון לנו" (תהילים י"ב ה').
והכוונה, שדרך מי שלשונו שלוחה כחץ, להשתבח בעצמו שכשירצה יכול לכלות אנשים על ידי לשונו. ואינו חושב כלל שיש אלוהים עליון, שעיניו משוטטות בכל הארץ.
ובאמת בכל העברות יש שבאות מחמת תאוות, ויש מחמת חמדת ממון. מה שאין כן בסיפור לשון הרע על חבירו, אין שום הנאה בזה. כמו שכתוב בקהלת "אין יתרון לבעל הלשון" (י' י"א). והמספר לשון הרע, אין זה אלא שדבר ה' בעיניו הפקר, ואינו חושש לציווי ה'. לכן נחשב מספר לשון הרע ככופר בעיקר.
ועוד טעם כתוב בספרי יראים, כי ידוע שמי שרוצה לספר לשון הרע מביט לכל הצדדים שמא המסופר נמצא שם ומקשיב לסיפורו, ועושה כאילו שעין של מעלה אינה קיימת ואינו חושש לספר בגללה.שכן חושש מבני אדם ולא מהקב"ה אע"פ ששרוי בכל מקום.

וכאשר נתבונן נגלה שהלשון הרע הראשון בא לעולם על ידי הנחש וכפירה בה'. שאמר הנחש לחווה (בראשית ג' ה') "כי יודע אלוקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם". ועונשו היה מידה כנגד מידה. שכל הבריות שונאים אותו ורוצים להרגו, וניטל ממנו כח הדיבור.
וגם בעל לשון נענש כך. שכשמתפרסם טבעו הרע שהוא בעל לשון הרע,כולם שונאים אותו ומתרחקים ממנו מחשש שמא יספר עליהם לשון הרע. וגם לעתיד לבוא בתחיית המתים לא יפתח פיו. כמו שאמרו חז"ל (דברים רבה ו') שעתיד הקדוש ברוך לחתוך לשונם של בעלי לשון הרע. שנאמר (תהילים י"ב ד) "יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות". וכוונתם היא על זמן תחיית המתים. ויהיה לו צער הגדול שבתחיית המתים כולם יידעו את גודל שפלותו וטבעו הרע שהיה מטיל שנאה ודופי בין איש לחברו.

נמצאנו למדים שהעוון החמור הזה מעניש אותנו כפליים לעולם הזה שמכרינו יסלדו מפנינו, ולא ירצו בקירבתנו ומאידך נפסיד את חיי הנצח, אם כן מה התועלת בדבר זה?

הלכות לשון הרע


רשלנות בקיום מצוות

אסור לומר על אדם שהוא מתרשל בקיום מצוות מסוימות. על כן אסור לומר למישהו מקדיש אך זמן מועט מיומו ללימוד תורה או שהוא אינו מתשדל להיטב עם הזולת.

הדרברים תקפים גם אם הדובר והשומע עצמם ממעטים ללמוד תורה או אינם ידועים בנידיבותם לזולת והם מודים בזאת ללא כל מבוכה. היות והתורה מעמידה בראש סולם עדיפויותינואת לימוד התורה וגמילות חסדים, אסור לומר על אדם שהוא מתרשל בתחומים אלו.



דיבורים על טעם

לכאורה נראה שאין כל גנאי בציון ענינים של טעם אישי. כשאדם אומר "אייני אוהב יין יבש", זהו תאור העדפותיו של המדבר ואין כאן מתיחת ביקורת על היין.

למראית עין נדמה, איפוא, שמותר לאדם לומר שאין הוא אוהב את סגנונו של נואם, מרצה מסוים או רב המעביר שיעור .אבל למעשה אסור בדרך כלל לומר דברים כאלו, כי משתמע מתוכם

שהנואם אינו מוצלח!



מעשים ראשונים

אסור לספר משהו על עברו של אדם אשר המדבר או השומע ראוים בכך גנות, גם אם למעשה אין כאן כל גנות.

קישורים

אתר הדרשות הבלתי רשמי של הרב עובדיה יוסף שליט"א
כלל שיעורים במדרש והלכה, הלכות וכדומה.
http://maran1.com/yazdim.php

שיעורי תורה בשידור חיי מפי גדולי הדור.

http://kinordavid.net

אתר הרב בן ציון מוצפי (כמות גדולה מאוד של שיעורים)
http://torah-video.net

בלבבי משכן אבנה



http://www.bilvavi.net

רדיו דתי המכיל שיעורים, כמו כן האתר מכיל חומר תורני רב.

http://www.radio2000.co.il


אתר מעולה המכיל למעלה מ-300 שיעורים מפי מיטב רבני ישראל.

http://www.tora1.com

שיעורים מפי הרב אביחי קצין.כולל רדיו.

http://www.reshit.org.il

המעוניין להצטרף לרשימת התפוצה, או לכל שאלה או בקשה נא לשלוח לאימיל

talmod.tora@gmail.com

ומצווה גדולה לצרף חברים ומכרים, ולזכות אותם באימיל שבועי זה, וזכות התורה הקדושה תעמוד לנו.

אתרנו ברשת:

http://www.TalMod.ToRa1.com

תלמוד תורה אלקטרוני

קרדיט ל"חסה"