לא מדויק. בשלושה תחומים מרכזיים זיהה בן גוריון נחיתות ישראלית מובהקת: טריטוריה, אוכלוסיה (כמות) ומשאבי טבע. כדי להתמודד עם נחיתות זו הוא טען שיש לתת משקל כמה שיותר גדול ל'מח היהודי', ולהפוך את הטכנולוגיה למכפיל כח. ואכן, מאז ועד היום צה"ל הוא אחד הצבאות היחידים בעולם שמבחינה דוקטרינרית (עד כמה שניתן לדבר על דוקטרינה במקום רק על 'תפיסה') שמשתית את הפעלתו על טכנולוגיה מתקדמת. ולא בכדי היה צה"ל לצבא הראשון שעשה שימוש קרבי בל"א.
אומר אף יותר מכך: תפיסת הRMA מבוססת במידה רבה על 'הצלחות' צה"ליות בשדה הקרב. בספרם 'מלחמה ואנטי מלחמה' מספרים בני הזוג טופלר כי המתכננים האמריקניים הגיעו לרמת הגולן כדי ללמוד את הדרך בה כוחות השריון הישראליים שנותרו, הצליחו לפגוע במרכזי העצבים של השריון הסורי, וע"י פועלה מבוססת אפקטים (ואז הוא באמת לא ידע שהוא כזה) לנצח. פגיעה בעתודות, תוך הסתמכות על מערכות נשק איכותיות יותר (מבחינת הנדסת אנוש בעיקר), יצרה אצל הסורים פגיעה תודעתית כזו שכמעט וביטלה את היתרון המספרי העצום שעמד לרשותם. וכמובן, הכל קרה כבדרך אגב וללא כל תכנון מוקדם, תוך מתן משקל עצום לרוח הקרב של החייל הישראלי.
גם הצלחות חיל האויר הישראלי בשל"ג הותירו חותם עמוק על מתכניי התפיסה, והראו כי שילוב בין מערכות שו"ב לחמ"ם יכול להביא לתוצאות.

לגבי הנשק הגרעיני, אם בכלל יש: כפי שטען מאו, עד לנקודה מסוימת "זה נמר של נייר". אם אכן יש לישראל יתרון טכנולוגי שכזה, הוא לא בא לידי ביטוי בשדה הקרב, והוא גם לא מנע פריצתם של עימותים מוגבלים. יתכן, וזה עוד טעון הוכחה, שהוא מנע מהם לגלוש מעבר לסף מסוים.