אני בטוח שבקרבי הוא לא היה שורד, בזה אני בטוח. מה גם שאחרי שמתגייסים מבינים הרבה יותר את החשיבות, וגם נכנס השיקול החברתי שהוא מאוד משמעותי. אין לי ספק שמורעלות על הצבא בד"כ בא מתוך השקפה מצ'ואיסטית. המימד הערכי הוא מאוד משמעותי- אבל וזה אבל גדול. השירות הקרבי הוא קשה ומפרך, מנטאלית ופיזית. ההסתכלות של מלש"ב היא לא אובייקטיבית באמת, אני בטוח שאף אחד לא אוהב לאכול חרא. פה המימד הערכי תופס את המקום, ומפה הגיוס באמת הוא משיקולים ערכיים.

אז בקרבי הוא לא היה שורד, ואם הוא זרקן וסמרטוט אז שישימו עליו מפקד ושיעשה איזה תפקיד עורפי. השרשרת היא מאוד פשוטה וישירה עד לדרג הלוחם, לא פחות ולא יותר. הוא יפנה עבודה לחייל העורפי האחר, שייתן להתרכז לחייל אחר עד שיגיע ללוחם הפרט בשטח, באמצעים, במודיעין, באספקה וכדומה.

וניגש לשאלה. ברור שלא הייתי יוצא איתה. אני לחלוטין לא מזדהה ולא מסכים עם הדיעות שהושמעו באשכול לגבי המשתמט שזוהי זכותו, ושהגבול הוא רק שהוא גאה על מעשיו. אני אמשיל את זה לחבורה של אנשים שתקועים במדבר בלי מים וקיים רק מקור מים שנגמר ללאט לאט מהשימוש שלהם. כמובן שחברי החבורה רואים את הנולד ומנהיגים משמעת מים. היא קשה אבל זוהי הדרך היחידה שלהם לשרוד. אבל מה קורה? לאחד מהחבורה פתאום נמאס מהקושי, והוא מחליט שלא מתאים לו להיות צמא במשך היום והוא ניגש לבאר ושותה ממנה בלי להתחשב במשמעת מים שהחברים הסכימו עליה. זוהי זכותו? אני לא מסכים עם זה. הוא פוגע בחברה, הוא מזיק לה, והחברה חייבת להוקיע אותו.

כמה שזה קלישיאה, אבל היא נכונה. אנחנו נמצאים במדינה קטנה, מוקפת אויבים. הצבא חייב כוח אדם. החברה חייבת עזרה בהמון תחומים(שירות לאומי). אתה יונק מבאר כללית, לא רק של כספים, אלא מבאר כללית של חברה. אתה חי בתוך חברה מסוימת ואתה צריך לעמוד בחובות שלה. לא מתאים לך? אל תשתייך לחברה הזאת. והחברה הזאת בהחלט צריכה להוקיע אותך, כי מבחינתם אתה אגוצנטרי ואתה לא ממלא את המחוייבות שלך. ולי אין ספק שזה אומר גם המון על האישיות שלך.

את לא מאמינה שבאמת צריך אותך בצבא? לכי לשירות לאומי. אתה לא מאמין שאתה צריך להיות בצבא? לך להתנדב במקומות אחרים. רק, וזה רק גדול, אל תירק לבאר הזאת שכולנו חיים ממנה. אל תתעלם מהמחוייבויות של כולנו ולמה שאנחנו חיים ממנו.