של שימוש בפלנקס כבד, דהיינו חמוש בסאריסה - רומח אדיר מימדים, הגדול בהיסטוריה, עד 7 מ' אורך, הרי שטקטיקה זו היתה בעוכריהם כל עוד נגררו ל"שטח הביתי" של החשמונאים שהיה רובו ככולו, הררי. השימוש בסאריסה מוגבל לשטח מישורי רחב ולמחיצת כוחות צבאיים סדירים בהתנגשות חזיתית. פלנקס כבד שנקלע למארב בטופוגרפיה נחותה היה טרף קל ללוחמים חמושים בקשתות ובחניתות הטלה.

עניין מוזר משהו אבל ראוי לציון הוא תיאור פרשיית הרג המתייוון בידי מתתיהו החשמונאי, כפי שמופיע בספר חשמונאים. בתרגום העברי מופיע שמתתיהו ביצע את המעשה באמצעות קופיץ, כלי שבמשמעותו המודרנית הוא כלי עבודה של קצב - גרזן לקיצוץ בשר. במקור היווני מופיעה המילה קופיס שמציינת חרב הלניסטית ייחודית ממוצא קלטו-איברי, שבמאה השניה לפנה"ס כבר היתה ככל הנראה מיושנת ולא שמשה את הצבא ההלניסטי. המתרגם העברי הכיר כנראה את המילה ובחר להשאירה בתעתיק לעברית, שהשתבש עם הזמן.

בתמונה: רפליקה של קופיס (ידוע גם כ פלקאטה)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fabriziocaldarelli.net/machaira-kopis.jpg]