30-11-2007, 12:12
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
לא בדיוק. החלוקה החלה כתהליך מסודר שיצר דיוקטלינוס עוד ב-285.
הוא רצה ברפורמה מינהלית, ולכן קבע "תקופת כהונה" לקיסר (שתוארו יהיה "אוגוסטוס") שתימשך
20 שנה, ובסיומה יוחלף ע"י יורש שימונה מראש ויעבור חפיפה ממושכת (כשהוא נושא בתואר
"קיסר").
הרעיון היה יפה, אבל טבע האדם הביא לכך שמהר מאוד היה ברדק איום ונורא, וצצו יותר מדי
"אוגוסטוסים".
קונסטנטינוס איחד מחדש את האימפריה ב313, אבל העובדה שבחר לעצמו בירה בצד המזרחי של
האימפריה הייתה עדות לדגש ששם על אזור זה.
אחרי מותו חולקה האימפריה בין בניו, ושוב הופיעה תקופה של אי וודאות (במהלכה חתנו יוליאנוס
ניסה להחזיר את עבודת האלילים והציע ליהוד לבנות מחדש את בית אל-מקדס, ממש בחראם
אל-שריף, ללא כל התחשבות ברגשות המסלמים...).
רק בשנות ה80 של המאה הרביעית הגיע איש צבא מוכשר בשם תאודוסיוס ואיחד מחדש את
האימפריה. בנו היה הקיסר האחרון ששלט על אימפריה אחת בין 392 ל395, אך במותו הוא חילק
אותה בין שני בניו - ומאז ועד לנפילת רומא ב476 עם הדחת רומולוס אוגוסטוס, היו שני קיסרים לרומא
(למרות שרומא עצמה לא היית בירה לאף אחת מהאימפריות...)
הקיסרות המזרחית החלה כקיסרות רומית, אבל תוך מאות ספורות הפכה לקיסרות יוונית לכל דבר.
המשעשע הוא שהעת'מאנים זכרו להם חסד נעורים, וכינו את החלק האירופי של מדינתם, בשם
"רומיילי" (מהמילה רומא), והקיסר הביזנטי (ששלט בימי העת'מאנים, בעיקר על העיר וסביבתה
הקרובה, עד שמחמט השני לקח לו גם את אלה...), נודע כ"קיסר של רום"...
|