פשוט - כי אני לא מנגן

בכלליות הגישה שלי שלא כמו מהרושם שקיבלת כאן, הפוכה, אני רק מנסה לצאת מהבית כמה שיותר, באמת שאין עם מי, וזה לא תירוץ.
בית הספר שלי רחוק, וכל החברים גרים במרחק שני אוטובוסים.
ולא הייתי שולל שום דבר אם לא הייתי מנסה.

לחדר כושר אני ארשם בלי קשר לכלום, אני כל שנה נרשם (רק בחופשת הקיץ כמו שכבר ציינתי כי בזמן בית הספר אני חוזר כל יום מאוחר גמור ואין לי זמן וכוח),

יחסית לאחד שהיו לו 6 עד 8 אימונים בשבוע, + כל חודש מחנה אימונים של שלושה ימים בוינגייט אני יכול להגיד לך שהספורט הזה הספיק לי לכל החיים :9 (אחרי שפרשתי רק שני אימונים בשבוע).
ובכל זאת אני רץ מדי פעם.

חלק מהעניין הוא שאני נמצא בכיתה מדעית, וכמו שזה נשמע ככה זה במציאות, בנות סנוביות בטירוף, ובנים (איך לומר..? חסרי נסיון ).

זה לא שאני נמצא בדיכאון או משהו, סה"כ כמו בשיר של גרין דיי "it's the lack of sex that bringing me down"