ציטוט:

במקור נכתב על ידי EtEoR הטרור, השחיתות, הרמיות, הפשיעה, העבריינות, החינוך - המדינה בקרשים. אבל זה הגורל שנגזר עלינו הישראלים, ואנחנו מתמודדים איתו (בלית ברירה). לפחות החיילים שנהרגו במלחמת לבנון השנייה נהרגו בהגנה על המדינה, כמו כל החיילים שנהרגו בשמירה על המדינה הקטנה שלנו.

טרור ומצב כלכלי קשה היו בארץ גם לפני 90 שנה.אז היה רצון עז לבנות,להחזיר את המולדת הגנובה מאיתנו ע"י שכנינו.היה לאן לעלות.היום יש הרגשה,כנראה,שהכל טוב ובטוח,אנחנו לא איזו יהודונים קטנים וחלשים.כיום אין יד חזקה,אין ארגון והכל לאט לאט מתמוטט.זהו מחיר ה"דמוקרטיה".

חיילים נהרגו בקרבות,זה עצוב אך נורמלי.מה שלא נורמלי זה,שמוותרים בקלות על אותם הישגים שהשיגו החיילים שנפלו.
רוסיה לא מוכנה להחזיר מטר מרובע אחד לשכניה,אנחנו לעומתה יותר נדיבים-כאילו שיש לנו מיליוני דונם.זה גם עצוב.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?