אני אישית קראתי את הספר שלו באנגלית (cesars way), לא מיזמן הוא תורגם לעברית ונקרא: "הלוחש לכלבים". בספר מתוארת דרך טיפול והתייחסות שונה לכלבים כאשר יש שם הוכחות לכך שהגזעים "המסוכנים" הם לא תוקפניים מטבעם. הכל תלוי באיך הבעלים שלהם גרמו להם להיות.
למי שמעוניין: הכלב בעל מקרי הנשיכות הרבים ביותר, אם אני זוכר נכון זה מדבר על 2005, זה דווקא אקיטה (כלב שמקורו בכלל ביפן). יש שם גם הרבה תיאורים של פיטבולים למיניהם שהרבה יותר חברותיים מרועים גרמניים וויימרנרים.
אני חושב שמיהרו מדי להדביק כינוי "מסוכן" לכמה סוגים. 99% זה חינוך וטיפול בכלב, כמובן שכמו אצל בני אדם יש את ה-1% שיכול להיות לא שפוי. אין מה לעשות זה הטבע.
פילה ברזילרו גם מוגדר כגזע מסוכן לפי החוק בארץ, אני רוצה שמישהו יתן לי עכשיו דוגמא לתקיפה של פילה ברזילו.
גם כשכלב תוקף לא עובר לו בראש:" וואי אני אז*** את הבן ז*** הזה בגלל ש...". הכל פועל אחרת והרבה תקיפות נובעות מזה שהבעלים נותנים לכלב להרגיש שהוא ראש הלהקה ובגלל שהכלב לא מבין כמו בן אדם את מערכת וסביבת החיים שלנו הוא חושב שהוא פשוט מגן על הבעלים שלו ו/או על הטריטוריה.
יש הרבה דוגמאות ואני פשוט לא רוצה להפוך את ההודעה הזאת לעוד יותר ארוכה